אאא

השבוע פורסם כי קבוצת אנשים מבין אלו המכנים את עצמם "החרדים העובדים", נפגשו עם אלי ישי כדי למצוא אפשרות לשיתוף פעולה.

כשאנחנו מדברים על "החרדים העובדים", כפי שהם כאמור מכנים את עצמם, ראוי להסביר מיהם אלה המכונים "החרדים העובדים". הם הרי כאלה שגדלו בדיוק כמו כולנו. למדו בתלמוד תורה או בחיידר, לאחר מכן למדו בישיבות קטנות, כמו כולם, ואז בישיבות גדולות, ומן הסתם לאחר מכן גם למדו, כמעט אין ספק, שנה או שנתיים בכולל.

בשלב הזה יכולות להיות מספר אפשרויות: חלקם, כנראה בגלל סיבות של פרנסה, החליטו כי הם חייבים, בלית ברירה, לצאת ולהתפרנס. חלק אחר מהם, עם הרבה אומץ, יושר ואמת, החליטו עם עצמם כי הם אינם יכולים להמשיך וללמוד, כי הם "לא בנויים לזה", ובמקום לבזבז את זמנם ולהיות נטל על אחרים - החליטו לצאת ולעבוד. אך אין ספק שכל מטרתם של אלה כמו של אלה היא להמשיך בקו של חיזוק לומדי התורה. אני בטוח שבסופו של יום רצונם של כולם הוא שילדיהם ימשיכו ללמוד תורה בישיבות ובכוללים ויצליחו במה שהם עצמם לא זכו לו.

אבל אני רוצה לומר להם: שימו לב שיש אוכלוסייה מאד גדולה, אפילו הגדולה ביותר בציבור החרדי, שהיא שותפה ומוכת גורל כמוכם, והיא: הציבור הספרדי! בני התורה הספרדים לומדים כמו כל חרדי אחר בחיידר ובתלמודי התורה, אך כאשר הם גדלים ורוצים להיכנס לישיבות קטנות, ישיבות גדולות או סמינרים, פתאום הם מגלים שהם ספרדים, ואז מתחילות כל הבעיות.

כשם שאין היגיון בהתנהגות הבוטה כלפי הציבור הספרדי, כך אין היגיון בהתנהגות כלפיכם, ציבור "החרדים העובדים". ולכן הייתי ממליץ שבמקום שהמתנגדים לכם יוכלו להאשים אתכם שאתם הולכים עם כאלה שיצאו מן המחנה - והא ראיה שאתם הולכים לשתף פעולה עם מישהו שקווי היסוד של מפלגתו הם "כהנא" "אוסלו" וכו' - בואו ותמצאו דרך לחבור לאותה אוכלוסייה ספרדית שכבר קיימת, לה כבר יש מנגנון מסודר, וגם בעצם אין איתם שום מחסום השקפתי או תורני, כמובן, וביחד תוכלו להקים משהו כדי למצוא את הדרך הנכונה. אני אומר לכם: דווקא אנחנו, שקרוב ל-40 שנה סובלים מאותה רדיפה, אנחנו אלה שמסוגלים להבין אתכם הכי טוב מכולם.

(כמובן, אין בדברים האלה כדי להביע עמדה בנושא היציאה לעבודה, אלא בהצגת העובדות לאשורן).

***

לפני זמן מה נסעתי לחו"ל, ולידי במטוס ישב גוי, בערך בגיל 45, שיצא לפנסיה מוקדמת, והיה בדרכו לדרום אמריקה. התפתחה בינינו שיחה, ובמהלכה הוא סיפר לי שהוא נוסע כעת לעשות "סנפלינג" (טיפוס הרים) באחד מההרים הגדולים בדרום אמריקה. הוא הרחיב לספר לי עד כמה הוא חובב את טיפוס ההרים ועושה זאת רבות. שאלתי אותו: תגיד, אתה לא מפחד מזה? ותשובתו הייתה מעניינת. הוא אמר: בוודאי! אני מפחד פחד מוות! ביום שלא אפחד פחד מוות - אני אפסיק לטפס על ההרים. שאלתי אותו: מדוע? ואז הוא ענה: דווקא מכיוון שאני מפחד פחד מוות, אז בכל פעם שאני מטפס, אני בודק לפני כן שוב ושוב ושוב את החבלים ומתקני הטיפוס, לוודא שהכל כמו שצריך. רק בגלל שאני מפחד אני בודק כל-כך טוב. ביום שאני כבר לא אפחד - יש סיכוי שאני לא אבדוק כמו שצריך, ואז אני אצנח אל מותי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לאחרונה, מפלגת השלטון שממנו יצאנו הוציאה סרטון שמלא בהתנשאות כלפי היריבים שלה, שכאילו רק הוא, נתניהו, הוא האיש המבוגר, ואילו האחרים הם ילדים בגן.

אבל אני רוצה להזכיר לו: בשנת 96' השמות שהיו הכי חמים בפוליטיקה היו שועלים וותיקים כמו שמעון פרס ויצחק שמיר, אנשים שמבחינת הגיל יכלו להיות האבא שלו, והוא הלך והתמודד מולם. ורק ההתנשאות והיוהרה והזלזול שהייתה להם כלפיו, איך בכלל הוא מעז להגיש מועמדות לראשות הממשלה, היו גורמים מרכזיים בכך שהשלטון הוגש כפרי בשל לידיו.

אז אני רוצה לתת כאן עצה, לא רק לו אלא גם לראשי מפלגות אחרים: אל תהיו יהירים, ואל תזלזלו אפילו ביריב הכי קטן שלכם. כי ביום שתזלזלו ביריב הכי קטן, דווקא אז יש לכם סיכוי ליפול. וכשנופלים - נופלים רק פעם אחת.

***

ולסיום, שאלה לקוראים החושבים: אם הגאון הצדיק והחסיד הגרמ"ש אשכנזי זצ"ל מכפר חב"ד היה נפטר יום לאחר הבחירות, גם אז ח"כ הרב גפני היה הולך לנחם?

הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית 'קו עיתונות'