אאא

החורף הלוהט ביותר שידענו בשנים האחרונות מאחורינו, וכמו תמיד - לפעמים, כשאנחנו רוצים קצת להירגע מכל הבוקה והמבולקה שאפפה אותנו בחודשים האחרונים אנחנו מצליחים להימלט אל מחוזות המוזיקה, לעצום עיניים, להגביר את הווליום ולשקוע בתוך הצלילים שעושים לנו טוב על הלב ובאוזניים.

אולי לא שמנו לב כי היינו עסוקים בסוגיות הבוערות שעל סדר היום, אולם החורף האחרון, הניב לנו מלבד גשם של פתקי מח"ל, גם מוזיקה לא רעה בכלל. על המוזיקה היהודית, וזאת ההגדרה שכוללת בתוכה את כל הז'אנרים כיום, עוברת תקופה לא רעה בכלל.

הגבולות כבר מזמן מטושטשים, והמחיצות כבר מזמן נפלו, כי היום כבר אין דבר כזה מוזיקה חסידית הומוגנית, שמתנערת מיתר הז'אנרים.

היום, כולם שומעים הכול, ונהנים מזה. מדובר בתהליך מבורך בסך הכל, מה שגורם לי להרהר ולברוח לקלישאה המוכרת והטחונה עד דק: אם בחוץ אנחנו מפולגים, אולי המוזיקה היא זאת שמצליחה לחבר בינינו.

קצת פרגונים: נתחיל מעמרם ביטון. אני מניח שרובכם עדיין לא מכירים אותו, אבל הוא הצליח להטיל פצצה מוסיקלית ושיר שחרך באופן אינטנסיבי את תחנות הרדיו עם הלהיט "שמחה" - מה שאתם בוודאי מכירים יותר בתור השיר "על ידי תנועות הגוף, תנועות הגוף, באה - התלהבות הלב". מודה - אני לא מכיר את ביטון באופן אישי. אבל אפשר לקבוע בהחלט כי הוא מושפע רבות ממוזיקה שלא מגיעה ממחוזותינו. וזה אחלה, כי השילוב המצוין של מוסיקת דאנס קלילה, לחן קליט וקצבי, וביצוע כביכול - מנומנם ונונשלאנטי סטייל שולי ראנד - זאת הברקה לא רעה בכלל. מה גם שבמקום להתרוצץ בין תמלילנים, ולחפש מילים עם 'עומק ומשמעות', החליט ביטון ללכת על השיטה שמוכיחה את עצמה תמיד - רבי נחמן. ביטון ליקט כמה אמרות קודש של רבינו, והפך אותן ללהיט ענק. שאפו.

יוסי גרין. המלחין המיתולוגי והאגדי. מה עוד אפשר לכתוב עליו שלא נכתב בעבר? גרין חזר אל חיינו עם אלבום חדש. עד כאן הכל טוב. אבל איש לא ציפה שאחר השירים מהאלבום יהפוך להיות הפס-קול של הבחירות, ושכל ילד-חיידר מן המניין, יזמזם לי אותו בקולי קולות בחדר המדרגות. השיר "התקבצו מלאכים" מתוך האלבום, אותו מבצע ילד חביב ומוכשר, דישדש, והפציע פה ושם, אבל לא קיבל את הבמה הראויה, עד שגפני וליצמן זיהו את הפוטנציאל, והתקשרו לאלי הרצליך ושלמה כהן שנכנסו לאולפן. העיבוד האמריקני העדין, ההברה החסידית, והביצוע הילדותי, כמנהג אחינו בני ארצות הברית, הפך על פי הגרסה הישראלית והפוליטית משהו, לעיבוד מוסיקלי פרוע עם תופים חזקים שהולמים ברקע, גיטרות חשמליות שמלוות את השיר, בדיוק כמו שהישראלים אוהבים. יעברו עוד הרבה שנים, והשיר המקורי יישכח, (או שלא) כשאת המילים "התקבצו חריידים זה לזה" - ימשיכו לזמר בקולי קולות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

ואפרופו גזרת הילדים. שם לא נחים לרגע, לאחר שהמפיקים מבינים שילדים חמודים עם חולצות בצבעים צועקים ומשחק יתר מוגזם לא משכנע מול המצלמה, הם שוס היסטרי. אנחנו מפרגנים. עוזיה צדוק, הילד עם ההגשה האינטילגנטית ביותר שיש בסביבה, עם שיר קצת פחות מזרחי וקצת יותר ישראלי "שומר ישראל", שמופיע בתוך האלבום מלחניו של המולטי טריליונר הרב שלמה יהודה רכניץ.

רציתם עוד ילדים? אז כן, צמד הילדים עם השם הכי מקורי בעולם: "צמד ילד". הם פרצו לתודעה שלנו עם חידוש דתי ומשובח לשיר של רמי קליינשטיין, "מתנות קטנות", בביצוע חדש ועיבוד שונה מאוד מהמקור. הרבה אנשים במגזרינו הנכבד נחשפו לשיר והתאהבו בו, בזכות הביצוע החביב של הצמד. אגב, כמו כל שיר שמכבד את עצמו, צולם גם קליפ מושקע בו הצמד שרים בדביקות עצומה ובעיניים דומעות, כשהם מחבקים את המיקרופון. עד כאן הכל טוב. ברקע מופיע ישי לפידות, שאחראי על העיבוד החדשני, יושב מאחורה ומנגן בגיטרה. אני עדיין לא סגור על זה שלפידות גילה את עצמו כסינגולדה החדש, אבל הפוזה בהחלט משכנעת.

ויש עוד רבים וטובים שלא הזכרנו אותם, סליחה מראש. אוהב את כולכם.

ואחת קטנה לסיום: אחד השירים שעורר דיון ציבורי נוקב, (זה היה עוד לפני שאלי ישי פתח מפלגה והיינו פנויים להתעסק בשטויות...) הוא השיר "ואפילו בהסתרה". סביב השיר הזה, שבתוך כמה ימים הפך להיות להיט אדיר, התפתח דיון נוקב בשאלה הלא פשוטה והרת הגורל - האם ההסתורה תהפוך לתופעה חוצת מגזרים ותכנס לפנתאון המוסיקלי לצד 'רחם' ו'והיא שעמדה' או שמדובר בתופעה חולפת, שתיעלם בתהום הנשייה, עוד לפני שנספיק לומר את המילים "צמד ילד". היו דעות לכאן או לכאן, והדיון התלהט בשיחות סלון ערניות, תוך כדי פיצוח מהיר של גרעיני אבטיח. נראה, שרואי השחורות צדקו. בקטגוריה הנחשקת 'נכסי צאן ברזל', נראה שהצאן ברח והברזל התקרר. ההסתורה התפיידה ונעלמה. היה טוב וטוב שהיה. עד ללהיט הבא, שבטח נכתב ומולחן ברגעים אלה ממש.

שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים עוד השנה. בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, מה גם שמוצאי שביעית, מה שאומר שהמשיח ממש בדרך. מעניין עם איזה שיר נקבל את פניו.

*הכותב מגיש תוכנית מוזיקה יומית ברדיו 'קול ברמה'.