אאא

בית משפט השלום בירושלים, קיבל את ערעורו של יהודה גליק על הדרתו מהר הבית, והורה למשטרה לאפשר לו לעלות להר הבית פעם בחודש. עם זאת לאור טענות המשטרה אוסר עליו בית המשפט לעלות להר עם מצלמה או טלפון חכם.

בית המשפט הורה למשטרה לאפשר את עלייתו לביקור בהר הבית אחת לחודש. מועד ושעת הביקור ייקבעו באופן בלעדי על ידי המשטרה, וזו תודיע למשיב 24 שעות קודם לביקור על מועדו.

גליק ערער על החלטת המשטרה, שדרשה לאסור עליו לעלות להר הבית, עד תום ההליכים בתביעה שהמשטרה עצמה הגישה נגדו. לטענת המשטרה אחת המתנפלות המוסלמיות הקבועות בהר הבית נפלה, וטוענת שגליק הדף אותה.

גליק ביקש מבית המשפט להורות למשטרה לאפשר את כניסתו להר הבית, ולהפסיק את הפגיעה בחופש הגישה שלו למקום, ובעיסוקו כמדריך בהר הבית. גליק טען שאם המשטרה טוענת למסוכנותו כלפי המתנפלות המוסלמיות, הוא מסכים לעלות להר אפילו כשהוא קשור לכסא גלגלים.

בית המשפט אוסר בהחלטתו על גליק: "להחזיק טלפון חכם או מצלמה בעת הביקור, על מנת שלא יוכל להתגרות בציבור המוסלמי כפי שנטען על ידי המשטרה שעשה באירוע נשוא כתב האישום". בית המשפט גם אוסר על גליק: "לקרוא כל קריאה בקול רם לעבר ציבור כלשהו".

במהלך הדיון בבית המשפט הגישה המשטרה מסמך "סודי", שלדבריה דן במשמעות ההגבלה על כניסת גליק להר הבית על שלום הציבור וביטחונו. עורך הדין יצחק בם טען כי החשש הוא למעשה מפני הציבור המוסלמי ותגובתו לנוכחות המשיב בהר הבית ועל המשטרה לאכוף את החוק והסדר על המתפרעים ולא לבחור בהרחקת המשיב.

נוכח טענת הסנגור שהדבר יהווה מתן פרס למפרי חוק, ומעין "מדרון חלקלק" של כניעה לאיומי אלימות, מסכים בית המשפט ש"קשה לבטל טענה זו כלאחר יד, משני היבטים. האחד, לא הוכח בפני כי סכנה כזו היא ברמת וודאות קרובה. שניים - בהנחה שקיימת סכנה כזו, היא אינה קשורה בהכרח למעשים שהמשיב עלול לעשות, ומשכך אל לה למשטרה לנצל לזאת את ההליך הפלילי".

לבקשת המשטרה לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, עיכב בית המשפט את ביצוע הפסיקה לשלושה ימים.