אאא

בחורה הלומדת בסמינר חרדי פנתה לאחרונה לבית הדין על מנת לברר את יהדותה, אך לאחר שהעבירה את מסמכי אמה, גלתה כי הגיור שנעשה לאמה בשנות ה-60 אינו בר תוקף ונעשה על ידי רב שאיננו מוסמך. התוצאה הקשה: על 50 בני משפחה להתייצב על מדרגות בתי הדין לגיור מהיר, אך לאחר דיון נמצא הפיתרון. 

הסיפור החל כשלאחרונה הגיעה בחורה חרדית הלומדת בסמינר לבית הדין הרבני בעיר נתניה בבקשה לברר את יהדותה, לאחר שהתכוונה להתחתן.

כאשר נשאלה הבחורה למסמכיה, השיבה שהיא לא מבינה מדוע היא נשלחה לבית הדין, שהרי אחיותיה הגדולות וכן אחיה כבר נישאו בארץ, ומבירור שעשתה עם הוריה נאמר לה כי אמה עברה גיור עוד בטרם נישאה לאביה.

למבקשת נקבע דיון למחרת. במקביל פנה המזכיר הראשי, הרב אלון ארביב, לרבנות הראשית לישראל, על מנת שיאשש את המסמך ויקבע כי הרב שגייר את אמה הוא מאושר על ידי הרבנות. והתשובה לא איחרה לבוא: "בית הדין שגייר, אינו מוסמך לגייר. האישור שהוגש אינו בר תוקף ואינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל".

"בית הדין נדהם מהאישור שקובע כי הבחורה אינה יהודיה, שהרי על פי ההלכה יהדות נקבעת על פי האמא, ואם האמא עברה גיור שלא על פי ההלכה, זה אומר שגם הבת אינה יהודיה וגם אחיה וגם אחיותיה וגם ילדיהם. מדובר פה על אסון משפחתי של 50 איש מעוכבי נישואין", מספר הרב ארביב.

בתחילת הדיון שנערך שאל בית הדין למסמכיה, ותוך כדי הוציא אותה כמה פעמים, והתקשר שוב ושוב לברר עם הרבנות הראשית לישראל, להתקשר לחו"ל, ולבסוף ביה"ד הודיע נחרצות כי על פי האישור שהוגש לא ניתן לאשר לה להינשא כהלכה והרי היא פסולת חיתון עד אשר תעבור הליך גיור.

הרב ארביב הוסיף כי, "מיד כשיצאה ההחלטה, הפכה להיות כאש בשדה קוצים, ולביה"ד הגיעו הוריה, אחיותיה ואחיה, מדובר על משפחה מכובדת של עשרות אנשים ביניהם המון קטינים שמבקשים לדעת את מעמדם, מיד ועכשיו. שאם כך, היתר הנישואין שניתן לאחיותיה ואחיה ע"י הרבנות המקומית בטעות ניתן, ואם כן כל נכדיה ונכדותיה הם בחזקת "גוים", וצריכים לעבור הליך מייגע של גיור, ואולי חשש לפירוק המשפחה מצד החתנים שילדיהם בחזקת גוים". 

ביה"ד הרבני לא שקט עד לבירור ממצה וכתיבת פסק דין מנומק, שהתיר את אם המשפחה ובכך הכשיר את כל המשפחה. ביה"ד העביר את כל ילדי המשפחה ונכדיהם טבילה ביום מרוכז, הכל בצורה שקטה ומכובדת, ולמשפחה, שלום.

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור: "יש לשבח את בית הדין הרבני על המאמץ והמסירות שהושקעה במקרה על מנת למצוא פיתרון הלכתי לבעיה אנושית" .