מה דעתכם על הקליפ החדש של ליפא שמלצר?
 
אאא

הקליפ החדש שהפיק ליפא שמלצר לשירו "בן פייגא" הצית מחדש את הדיון באשר למוזיקה החסידית שהופכת עם השנים ליותר ויותר מושפעת ממוזיקה של אמנים חילוניים וגויים. בעקבות הסערה שפרצה, שוחח "כיכר השבת" עם זמרים מתעשיית המוזיקה החסידית, תקליטנים ומגישי תכניות רדיו העוסקות בנושא, ובדק מה הם חושבים על השינוי, האם הוא רצוי או חלילה מדרדר את בני הנוער במגזר והאם בכלל שייך לנסות "להילחם" בצעירים ובסגנונות שהם מבקשים לשמוע.

הזמר והחזן אברימי רוט, שמופיע שנים רבות בחתונות חרדיות, היה מעדיף את המוזיקה החסידית הישנה והמוכרת. לדעתו, השינויים במוזיקה הפכו בשנים האחרונות לקיצוניים יותר. "בזמני השינויים במוזיקה הגיעו כל עשר או חמש עשרה שנה, אבל היום הם מגיעים כל שנה או שנתיים. המוזיקה משתנה ונהיית קיצונית יותר. אני לא מת ולא אוהב את השירים האלו. בוודאי שאני אוהב את המוזיקה האותנטית והקלאסית".

"נכון שצריך מוזיקה שמחה ורבים אוהבים זאת, אבל יש מושג שנקרא גבול הטעם הטוב. אתה לא תשמע אותי רותח על מה שקורה כי אני טוען שהצעירים היום אוהבים את השירים האלו ואי אפשר להילחם איתם. אלו השירים שהם שומעים והם צריכים את הבאסים האלו, ואם אין אותם אז הם לא קופצים בחתונות", הוסיף.

לדעתך, השירים הללו פוגעים במידה כזו או אחרת במוזיקה החסידית?

"תלוי באיזה מגזר. המגזר החרדי הוא לא מה שהיה פעם, זה לא כל כך פשוט. היום המגזר צורך מוזיקה שונה לצערי, אחרת. אבל להילחם בזה זה לא חכם. להגיד לך שכך צריך להיות? בוודאי שלא".

אי אפשר להתעלם ממי שרוצה חדשנות וקידמה

איציק דדיה, נער הפלא שהפך לזמר מזרחי-דתי אומר כי היה מעדיף לשמוע מוזיקה חסידית אותנטית מאשר שירים בסגנונות החדשניים. "לדעתי זו לא שאלה של יהדות או לא יהדות, אלא יותר של סגנון שמושפע מהטעם האישי של המאזין".

"אני אישית גדלתי על מוזיקה חסידית אותנטית" אומר דדיה, "כך שהחיבור שהכי טבעי לי הוא עם מוזיקה שורשית יהודית. אני מאד אוהב את החיבור למילים והטקסטים העמוקים של הפיוטים המזרחיים וכך גם אני יוצר את המוזיקה שלי. האלבום הבא שלי מורכב משירים שאני כתבתי והלחנתי וכולם בסגנון הזה", הוסיף. "לעומת זאת", הוא אומר, "אני יכול להבין מי שאוהב חדשנות וקידמה במוזיקה וזה הסגנון שלו, יש כאלה שמתחברים למוזיקה מודרנית, אי אפשר להתעלם מהם".

"צריכים להיות פתוחים, לקרוץ לשני הכיוונים"

הזמר עמירן דביר אומר כי לדעתו "צריכים להיות פתוחים בנושא אך מצד שני לשמור על המוזיקה החסידית האותנטית. מידי פעם לקרוץ לכיוון השני אבל לשמור שגם אז יהיה משהו חסידי".

"אין לי בעיה לקחת שיר עם מילים חסידיות ערכיות ולעשות מוזיקה קצבית", הוא אומר "אין לי בעיה לקחת מוזיקה חסידית ממש ולשנות קצת במילים. אבל לקחת שיר שאף מילה או המנגינה לא משלנו - אני נגד. כל עוד שומרים על מסר שקשור לחרדים זה בסדר".

בניגוד לזמרים ומפיקים אחרים, דביר סבור כי העליהום נגד ליפא שמעלצר לא ראוי. "אני נגד העליהום שעושים לו משום שהבנאדם השקיע המון כסף ביושר. חודשים שלמים הוא השקיע. הוא מנסה לקחת את המוזיקה החסידית צעד אחד קדימה ותמיד יש את אותם אלו שלא אוהבים את הסגנון - וזה בסדר. אך חשוב לא לפגוע באדם שהשקיע".

"לא יודע מה זה פחות חרדי או יותר חרדי. זו מוזיקה"

אוהד מושקוביץ, זמר חסידי, אומר כי מבחינתו מוזיקה היא מוזיקה ולא משנה מה היא טומנת בתוכה. "אי לא יודע מה הכוונה פחות חרדי או יותר חרדי", הוא אומר, "נכון שיש מוזיקה שהצלילים שלה הולכים למקומות מודרניים אבל זה לא קשור לחרדי או פחות. מה שקשור בשיר הן המילים ואם המילים הן תוכן מהמקורות מבחינתי זה שיר דתי או חרדי".

הוא מסכם ואומר כי: "אם השיר טוב והמילים מתאימות מבחינתי אין בעיה. המנגינה לא רלוונטית כמו המילים שיכולות להפוך את השיר לחרדי יותר או פחות".

"חובה לתת לציבור הצעיר את המוזיקה שלו"

הזמר ישי לפידות מגן גם הוא על המוזיקה המודרנית: "אמן לא היה עובד על מוזיקה כזאת אם לא היה צורך מהרחוב. נקודה. זאת אומרת שאמנים משקיעים בקטע הזה וכן עובדים על שירים כאלו. זה סימן שיש רצון וצורך למוזיקה כזאת".

אם הציבור רוצה בכך, אז צריך "לדרדר" את המוזיקה?

"זה לא סתם שהציבור צורך את השירים האלו. הציבור הזה הולך וגדל. כמו שחובה לתת ללומדי התורה את המוזיקה שהם אוהבים, יש לתת לאותו ציבור צעיר מוזיקה לה הם רגילים. לא יכול להיות שנעצום עיניים ואוזניים מכך שהרבה בנים ובנות במוסדות חרדים ודתיים לאומיים באמצע, מקשיבים, צורכים ומאזינים למוזיקה חילונית", הוא אומר, "ולכן אני חושב שאם ניתן להם את המוזיקה המתאימה זה ימנע מהם לשמוע שירים חילוניים ".

"ליפא לא היה מוציא את השיר האחרון אם לא היה לכך ביקוש. נכון שלא כל הציבור רוצה בכך וישנם כאלו שהשיר יקלקל אותם אבל אני חושב שהציבור יותר אינטליגנטי. אני לא חושב שבחור מישיבת פוניבז' ישמע את ליפא אך מצד שני צריך להבין את בנות האולפנה או אלו הלומדות בלוסטיג שרוצות שירים יותר מודרניים" .

"אני חושב שהוא נהג באחריות. כן, הוא נהג באחריות. כמו שיש פלגים וזרמים ששומעים רק מוזיקה חסידית אמיתית, אותו דבר יש ציבור שרוצה לשמוע את המוזיקה הזאת. המוזיקה הזאת מדברת לצעירים ובחתונות הם מבקשים שנשיר אותה. אם לא אנחנו נדאג להם, מדונה תדאג להם, לא חבל?", תהה לפידות.

"זכותו של זמר לבטא את עצמו במוזיקה שהוא מתחבר אליה"

הזמר רולי דיקמן, שמידי ערב מופיע בחתונות של תלמידי ישיבה אומר כי "הכל יחסי. ברור שהדור הצעיר מחפש גיוון ולהגיד 'רוקד כמו חילוני' זו מילה לא מתאימה, משום שהדור הצעיר צריך מצב רוח. כל המוזיקה משתנה בשנים האחרונות. אם פעם היו שומעים שירים עם קצב עדין - היום זה לא יעניין יותר מידי, זה פאסה בשבילם. היום יותר מדברת אליהם המוזיקה האלקטרונית שמכניסה הרבה סאונדים בקצב מקפיץ".

מוזיקה של ליפא שמעלצר, בעבר: 

לדבריו: "גם הציבור החסידי מאוד, והקלידנים החסידים שזה אומר חסידים אמיתיים, מנגנים וקופצים יותר מהטראנסים מאשר ממקצב הרוק הקלאסי, משום שזה מכניס יותר חשמל באוויר. ברור שיש פעמים שנסחפים - אבל כל דבר לגופו".

"אני כן חושב שצריך להתאים כל אחד לפי צרכיו ולא בריש גלי לצאת נגד כל דבר כזה, כי לשנות עולם ולחנך צעירים זה לא בגישה לאסור דברים כאלה אלא להגיע להבנה עד כמה כן אפשר ומתאים. כל זמר זכותו לבטא עצמו במוזיקה שהוא מתחבר אליה או במוזיקה שהוא רוצה לחבר את הציבור אליה, וכמובן שזה אחרי שהוא שקל איזה ציבור הוא מעוניין שיתחבר אליו".

"כולנו מזדקנים, צריך להבין שזה מה שהצעירים רוצים"

מנחם טוקר, שדרן ותיק בתחום המוזיקה וכיום מגיש תוכנית ברדיו "קול חי" וב"רשת" אומר כי השירים החדשים דווקא מיטיבים עם הנוער. "כולנו מזדקנים. זה מה שצעירים רוצים, ואם לא ישמעו את המוזיקה הזאת הם יעברו לשמוע דברים אחרים, וד"ל".

הוא מסביר כי הביקורת הנוקבת כעת נגד השירים שיצאו באחרונה, אינה חדשה, ונשמעה כבר בשנות השבעים: "עשו בלאגן לקרליבך, בשנות השמונים הוציאו פשקווילים נגד מרדכי בן דוד - "צא טמא". בשנות התשעים הוקיעו את "אוף שימחעס" ובשנות האלפיים הראשונות את כל מי שהעז להופיע במופעים. זו התפתחות הדור גם במוזיקה הכללית וטבעי שהסגנון יגוייר גם למוסיקה שלנו".

גם אלי שפירא מגיש ברדיו "קול ברמה" סבור כי מוטב שהמוזיקה החדשנית תושמע במחוזותינו מאשר שאותם נערים ייצאו לרעות בשדות זרים. "אני לא חושב שהמוזיקה הזאת הורסת את הנוער במובן של הרס רוחני. זה מאוד תלוי בבנאדם. היום, כשהכל זמין וקרוב, כל בחור ישיבה ממוצע יכול להיחשף לדברים חמורים הרבה יותר במרחק של 'אנטר' אחד קטן במחשב. לכן, עדיף שיקשיב לשיר 'בן פייגא' גם אם הוא קצת מופרע".

"צריך להבין שזה לא מיועד לחרדי הקלאסי"

מני גירא-שוורץ, פרשן ומגיש ברדיו קול חי ו-DJ להנאתו, אומר כי "צריך להכיר בזה שהמוצרים האלה - שירים וקליפים - לא מיועדים לציבור חרדי קלאסי. יחד עם זאת", הוא מסייג ואומר כי "יש כיום התפתחות ופתיחות, בין היתר בשל הטכנולוגיה הנגישה, אשר מביאות את הצורך בחומרים כאלה לקהל היעד הרלוונטי. וזאת, רק כדי לספק מוצר כזה בלבוש חרדי. שלא ירעו בשדות זרים".

באשר לשיר הספציפי של שמלצר אומר גירא: "כשליפא עצמו מודע לכך שהחומרים האלה לא מיועדים לבני ישיבות או בנות-יעקב, אני רגוע".

דוד פדידה, מבכירי המפיקים במגזר אומר כי "מוזיקה היא עניין של הסתגלות וטעם". לדבריו, "אנחנו התרגלנו לחשוב שיש מושג שנקרא "מוזיקה יהודית" וממילא אנחנו נוטים לפסול כל מה שלא נשמע מוכר". הוא אומר כי "דפוס החשיבה הזה הוא לא נכון, אין "מוזיקה יהודית", יש מוזיקה שיהודים שומעים ומנגנים. הכל עניין של הרגל, יש סגנונות שהשתרשו בתרבות היהודית והפכו להיות מקובלים ומזוהים איתה ויש שלא".

"אין אלבום חסידי שאין בו שיר דאנס"

"כשלהקת אוף שימחעס עשתה מוזיקת דאנס לפני 15 שנה, כולם עיקמו אף ולא הבינו מה הם רצו. כיום אין אלבום חסידי שאין בו שיר דאנס אחד לפחות", הוסיף. פדידה סבור כי "כל שינוי, כל עוד הוא בגבולות המוזיקה והיצירה, הוא ראוי ומבורך".

באשר לריקודים בהופעות שלעתים לא שונים מבאירועים חילוניים הוא אומר כי "כשמדובר בלהקה או זמר שרוקדים לפי כוראוגרפיה כתובה מראש, זה דבר שאני מזדהה איתו מאד, ריקוד הוא אמנות לכל דבר בדיוק כמו ציור או נגינה. לכל אחד יש את הצורה והדרך לבטא את עצמו".

עמי מימון, מגיש תוכנית ברדיו "קול ברמה" ובשעות הערב על במת הדי גיי', אומר כי לדעתו "המוזיקה החסידית נשארה יציבה וכל שיר חסידי טוב ירקיד ויסחוף את הקהל". לדבריו, "הציבור החרדי מחליט את סוג המוזיקה באירוע שלו. לדוגמא, אולמות נוצצים בתאורה, הגברה, מסכי לד ופלאשים מעידים כאלף עדים על סגנון שונה של דאנס. מוזיקה חרדית שונה מאירוע סטנדרטי באולמות בבני ברק וכדומה".

באשר לשיר מעורר הסערה של ליפא שמעלצר אומר מימון כי הוא מתאים לחתונות מסוימות כמו "לרחבת ריקודים של חסידי ברסלב שרוקדים טראנסים של רבי נחמן, לבעלי תשובה וכדומה". לדבריו, "חומר טוב ירקיד את הציבור שלו ואז לא יצטרכו לרעות בשדות זרים. בחסידות זה נקרא אורות דתוהו בכלים דתיקון".

"הפסקנו לייצר מוזיקה מקורית, הזמרים מנסים לקרוץ לחילונים"

ניר קפטן, מוזיקאי ומגיש תוכנית מוזיקה בתחנת הרדיו "קול ברמה", נשמע נחרץ יותר כנגד הסגנונות החדשים. "לדעתי הפסקנו לייצר מוזיקה מקורית משלנו. אני חושב שרוב רובם של הזמרים קורצים יותר למגזר החילוני והעולמי ומנסים לדלות משם רעיונות ופחות ליצור שירים חדשים. אני נגד זה".

קפטן אומר כי "ישנם אומנים בודדים שמלחינים שירים משלהם ופחות פוזלים החוצה". הוא סבור כי ישנם כמה זמרים ש'מחריבים את הנוער', לא פחות. "אני לא מדבר על המוזיקה החסידית האותנטית, אלא מדבר בעיקר על אנשים כמו ליפא שמלצר. לדעתי הם מוציאים הרבה מאוד רפש. כל מה שטמון אצלם וכל מה שהם אולי היו רוצים להיות הם מוציאים החוצה בטענה כי הם לא פונים למגזר שלנו אלא למגזר האחר בכדי לקרב... אלו טענות משונות".

"אני חושב שהשירים האלו מחריבים את הנוער שלנו משום שבסופו של דבר הנוער נבנה על סגנון המוזיקה הזאת ואם זו המוזיקה שאנחנו נותנים לו לשמוע - אז מה יקרה לדור הבא של המוזיקה? מה עוד יהיה לחדש בעתיד? ולכן אני נגד" אומר קפטן בנחרצות.

"יש מעט שרוצים מוזיקה חילונית"

עמירם בן לולו, שבשעות אחר הצהרים משדר מוזיקה ב"קול ברמה" ובערב חובש את כובע הדי ג'יי, אומר כי לדעתו המוזיקה החסידית המקורית עדיין קיימת. "כמובן שאני לא מתלהב מאותם שירים. קודם כל לא כל האירועים הם כך, משום שברובם כן שומרים על צביון חרדי ועל מוזיקה על טהרת הקודש. אני מופיע באירועים של חוזרים בתשובה והם מחפשים את השירים החרדיים. יש מעט שרוצים את האווירה החילונית אך כמובן שבאירועים שלי לא אעשה זאת. רצונו של הלקוח - כבודו", הוא אומר.

שמלצר עצמו כזכור, הגיב לסערה סביבו שהציתה את הדיון בנושא ואמר: "השירים שלי הולכים בכל העולם משום שזו מתנה שהקדוש ברוך הוא נתן לי ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממני. ואגב, אני עושה הרבה שירים לחרדים כמונו ויש הרבה וזה רק יתרבה".