אאא

בתחילת השבוע התקיים מפגש שכונתי לתושבי גאולה, מאה שערים והסביבה בענין גינת שטראוס (גינת עוקשא) אשר עומדת בריקנותה ללא מתקנים כבר למעלה משנה! (ביום בהיר אחד כל המתקנים יצאו מתקנם...)

ומכיון שהתהליך הבירוקרטי האיטי לחידוש הגינה בעיצומו - - -

ומכיון שאלפי הילדים הגדלים בסמטאות השכונה זקוקים למרחב ציבורי לפרוק בו את מרצם ולפתח את המוטוריקה הגסה - - -

הגו גורמים בעיריה בשיתוף המינהל והתושבים רעיון של פעילות זמנית בגינה לחודשי הקיץ: סדנאות אומנות, הפעלות ע"י אמהות מתנדבות ועוד פעילות קהילתית למען ילדי השכונה המשוועים לפיסת קרקע פנויה מרכב או סחורה.

לצורך כך, נקראו תושבי השכונה האיכפתיים – להגיע לכינוס, ולהציע את רעיונותיהם.

הגענו, חולקנו לתתי קבוצות בנושאים שונים, וכל קבוצה עבדה בנושא מסוים בו יוכלו להפיק את המירב בחודשי החופש.

נשים העלו צרכים דחופים כמו למשל, משטח גומי רך למניעת חבלות – דבר אינו קיים היום, מסלולי בימבות במרחב הריק מכל ועוד.

לפתע דרשה אחת הנשים, חרדית מאוד, לבושה כהלכה ומעבר לה, מאנ"ש ממש: "צריך לעשות מחיצות, צריך שיהיה הפרדה!"

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הבטתי עליה ושאלתי את עצמי אם היא לא מגזימה.

נכון, אנחנו מדברים על גינה שמשרתת את תושבי גאולה ומאה שערים, אבל מכאן ועד להפרדה בין ילדים וילדות בגינה... היא הלכה רחוק מדי...

בשניה שאחר כך, התברר לי כי היא הלכה רחוק הרבה יותר...

כשהמנחה שאלה אותה לפרוט כוונתה, ענתה הגברת בלי להתבלבל: "אני מתכוונת להפרדה בין אשכנזים לספרדים, זה לא שייך ככה להמשיך", חברותיה למעגל הנהנו במרץ בראשיהן.

משום מה נזכרתי בקוטלר ובעדר הבהמות שהיו כעת בכותרות... בציבור אנ"ש מתוחכמים יותר, לא נואמים נאומי חוצות נגחניים, אלא פשוט קמים ועושים מעשה - מחיצות הפרדה. מעשי יותר, חכם ושקט.

את ההמשך לא שמעתי, אמרו לי כי לאחר התגובות הקשות שגררו דבריה, היסו בה חברותיה באידיש מתגלגלת, אבל אני כבר לא שמעתי זאת ולא ראיתי, פשוט – יצאתי ממפגש התושבים היעיל למפגש יעיל יותר עם ערימות הכביסות הממתינות לי בביתי.

כי מי צריך גינה, אם יש כזו שנאה?!