אאא

היום, טז בתמוז, לפני 62 שנה בדיוק, התקיימה הפגישה ההיסטורית בין נציגי מועצת גדולי התורה, בראשות הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, לראש הממשלה בן גוריון אודות חוק שירות לאומי. פרוטוקול הפגישה המלא והמקורי הגיע בשבועות האחרונים לבית המכירות הפומביות קדם. באמצע תיאור הפגישה הדרמטית והטעונה שארכה כשעה ורבע, מציין כותב הפרוטוקול כי "האווירה מאוד מתוחה". על אף חילופי הדברים הקשים, בן גוריון מצוטט לקראת סוף הפגישה כאומר מיוזמתו ברוח מפייסת-משהו כי "רוצה אני שתדעו כי גם אני יודע שלא בחרב וקשת ניוושע".

הפגישה התקיימה בתאריך ט"ז בתמוז התשי"ג (יוני 1953) ערב הבאתו של חוק המחייב בנות דתיות בשירות לאומי. בפגישה השתתפו גם חברי מועצת גדולי התורה הגאון רבי צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, הגאון רבי מאיר קרליץ, גאב"ד לכוביץ', זצוק"ל, ח"כ לעתיד מנחם פרוש ז"ל, לצד יבלח"ט הנשיא לעתיד ומזכירו של בן גוריון באותה העת, מר יצחק נבון. מאחר והפגישה התקיימה כתשעה חודשים לאחר הפגישה המפורסמת בין בן גוריון לבין מרן החזון איש זצוק"ל, בפתח הפגישה שאל בן גוריון את הגר"מ קרליץ לשלום אחיו החזון איש. יצויין כי ארבע חודשים בלבד לאחר הפגישה נפטר מרן החזון איש.

 (בית המכירות הפומביות 'קדם')
(בית המכירות הפומביות 'קדם')
הגדלה

כותב הפרוטוקול מציין כי לאחר נימוסי קבלת הפנים, פתח הגרצ"פ פרנק כי "על פי ההלכה אסור בכלל לגייס בנות לצבא ולשרות לאומי באיזו צורה שהיא והננו לבקש לבטל את גיוס הבנות בכלל (...) אנו חוששים מאוד שנגיע ח"ו לידי כך שנראה את המצב כאן בבחינת 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר'". בנקודה זו מציין כותב הפרוטוקול כי בן גוריון נעץ "מבט חריף מאוד" וחזר על המילים "לעם אחר". בהמשך דבריו פרץ הגרצ"פ "בבכי חרישי, דממה שררה בבית, דמעות זלגו מעיניו, אנחות עמוקות שוברות-לב נשמעות משני זקני הגאוני הגרא"ז מלצר והגר"מ קרליץ".

בהמשך הפגישה מצוטט הגר"מ קרליץ כאומר כי "אנו באהבתנו לארצנו הקדושה, הננו חיים בחרדה ובפחד נוקב עד עמקי הנשמה אם כתוצאה מחוק זה של גיוס בנות באיזו צורה שהיא נגיע חלילה לאזהרת התורה 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה'", על כך השיב בן גוריון "אל תפתח פה לשטן".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עם סיום דבריהם של גדולי ישראל, בן גוריון פותח את דבריו בהתנצלות, "אני יושב לפניכם ביראת הכבוד ויודע שעליי להיזהר בדברי כדי שלא אהיה בבחינת מורה הלכה בפני רבו, אני מצטער תמיד על שלא למדתי די תורה, אולם יודע אני לכבד אתכם ואת רמתכם, יודע אני את עמדתכם ומעמדכם וגם את השפעתכם הגדולה". לאחר פתיחה זו מסביר בן גוריון את עמדתו ומציין כי "אני יודע מרבנים שאינם אוסרים גיוס בנות ושרות לאומי והם בעד שרות לאומי".

על כך משיבים לו גדולי ישראל בחריפות. הגרצ"פ פרנק מציין כי "זה בלתי אפשרי" ובהמשך אומר כי "הרי הם בבחינת ירבעם בן נבט" ומוסיף כי "זאת יודעים ויכולים לקבוע רק גדולי התורה". בהמשך בפגישה בן גוריון מתרעם על כך שהגרצ"פ פרנק ציין כי "רוב חברי הכנסת אין להם חלק ונחלה בתורת ישראל". על כך הגרצ"פ פרנק משיב בחריפות כי "ודאי שאין להם הסמכות לפסוק נגד ההלכה".

הפגישה ההיסטורית הסתיימה בלא הסכמה כשהתהום הפעורה בין גדולי ישראל לבן גוריון רק הלכה והעמיקה במהלך הפגישה. למרות זאת, בן גוריון, שחש ככל הנראה במצב הלא נוח שנוצר יוצא לקראת סוף הפגישה בהכרזה המעניינת בדבר ישועת ישראל ומוסיף בהמשך כי "אני יודע היטב כי ניצחנו עד כה ברוח".