אאא

צום תשעה באב, נועד לסמל את חורבן בית המקדש, המקום החשוב ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, אשר חרב לפני אלפי שנים. למרות השנים הרבות שחלפו מאז, העם היהודי שמר על הצום הזה מכל משמר.

לפני כמה שנים קראתי עדות מצמררת של ניצולת שואה, אשר סיפרה לנכדתה על תשעה באב שהיא עברה יחד עם 400 בנות יהודיות במחנה הריכוז בגרמניה בימי השואה. "קמנו בבוקר במחנה רעבות כתמיד, וריח של אוכל טרי היה באוויר", היא מספרת. ד"ר מנגלה האיום ידע כי היהודים מציינים באותו יום את צום תשעה באב, והנבל החליט "לאתגר" אותן, הוא הניח לפניהן ארוחה כשרה, אוכל טרי ובשפע רב.

"לאכול! הגיעה הפקודה", היא מספרת לנכדתה בדמעות ובגאווה, כך קראתי בספר. "הבטנו בחיזיון המדהים של האוכל, הגוף רעד מרעב, ולמרות זאת, בלי לדבר אחת עם השנייה, ידענו שאנחנו צמות. ד"ר מנגלה הסתובב בחיוך מרושע, השמש עלתה והיה חם. עמדנו בידיים שדופות מורמות אל על, השמש בערה בנו וד"ר מנגלה סנט בנו: 'מותר לכן לאכול, זה פיקוח נפש...'' בסוף הצום שכבנו נשים מעולפות אחת על השנייה, אבל צמנו".

כשפרסמתי את המעשה הזה לפני כמה שנים, פנו אליי מ"יד ושם" וניסו לברר את מקורו של הסיפור, אך מעשים שכאלו ישנם לאלפים ולאורך כל הדורות ולא רק בשואה, כי צום תשעה באב היה ועודנו חלק בלתי נפרד ומרכיב מהותי בהווייה של העם היהודי, בשמירה על מסורתו ומורשתו, וקשה לדמיין את אשר עבר עליהם שם באימי השואה, את עוז רוחם ואת יכולתם לשמור על המסורת היהודית למרות הכל, לעיתים קרובות גם בסיכון חייהם. אך גם אחרי השואה המשיכו במסורת זו, ורבים מהיהודים שומרים כיום באדיקות על הצומות, המסמלים את הימים ואת המאורעות אשר עברו בני עמנו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

דווקא לכן כואב לי לראות כיצד דורסים ברגל גסה את הצום הזה. אני נגד כפיה דתית ומתנגד לרעיון להכריח אדם לצום בחוק, אבל מדוע בתי עינוגים, מסעדות, בתי קפה מרכזיים, אינם יכולים לכבד את המסורת היהודית מדוע לרמוס את הצום הזה בזלזול בצמים ובעצם היום המשמעותי הזה בלוח השנה היהודי?

בעיניי, העם היהודי, גם החלקים ממנו אשר אינם צמים את היום הזה, חפצים בכך שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית בהווייתה ובצביונה הפומבי, וכן, צום תשעה באב, הוא חלק בלתי נפרד מהווייתו, צביונו ומורשתו של העם היהודי וראוי לכבד זאת.

כן, מי שיכול ומסוגל לכך גם בצום, כי כך היה תמיד בעם היהודי, ולא רק בעצם הזיכרון של חורבן הבית בתפילה ובביקור בכותל המערבי, שריד בית המקדש אשר נחרב בעוון שנאת חינם, אלא גם בסולידריות ובכיבוד המסורת היהודית, בסגירת המסעדות, לא כי צריך, אלא כי אנו רוצים לכבד את המסורת היהודית.