אאא

אחת ולתמיד. את השר אריאל צריך לפטר. מיד וללא תנאים. או לעצרו במעצר בית מנהלי. אחרת תישא כל ממשלת ישראל באחריות לפשעים, לבריונות ולרטוריקה שלו, המסכנים חיי אדם ומשניאים אותנו על האומות. לשנאה הזו יש מחיר פוליטי כבד, הגובל בפיקוח נפש. אך ממשלת המתנחלים שותקת. צריך בעצם להפיל את כולה.

השאלה הייתה רק מה יהיה מחיר הדמים לאלימות של השר אריאל וחבר מרעיו. כי זה היה צפוי. אריאל בראש חבורת מתנחלים עלה בתשעה באב להר הבית. זה הסתיים רק במספר פצועים קל של חיילים ושוטרים. לא רע בינתיים. אם חלילה יהיה בימים הקרובים פיגוע, נדע בבירור מי הוא עם הדם על הידיים.

פצוע קל יכול להיות כמה שברים בגוף. אולי עין שנפגעה. אולי אצבע שנקטעה. בסך הכול יידרשו רק מספר חודשים או שנים לריפוי. זה כלום. נניח שעשרה מאנשי כוחות הביטחון נפצעו. מה זה לעומת העלייה להר הבית. זה הרי לדורות.

נזרקו אבנים. חזיזים. בקבוקי תבערה. רימוני עשן. הר הבית שוב שדה קרב. היה פחד להיות בכותל. ממש אידיאלי לתשעה באב. התגברות השנאה היוקדת. התפרעויות ערבים בעיסאוויה. שר ההסברה של ירדן מגנה בחריפות. כמעט משבר יחסים נוסף. על מסכי העולם מופיעות שוב התמונות המוכרות של הדתיים בישראל. הפכנו למביאי המחנק המוסרי והפוליטי של שנאת הזר והדיכוי.

יכול להיות שאחרי פיטוריו של השר אריאל, ניתן יהיה להגיע לאיזה שהוא סטטוס קוו ראוי בעניין הר הבית. אך כל עוד ממשלת המתנחלים בשלטון, אנחנו נאבד את מה שעוד ניתן להשיג בהר הבית.

כך איבדנו את אפשרות הבנייה בירושלים. במשך שנים הורחבה ירושלים בהסכמה שבשתיקה. עד שבאו המתנחלים עם הקרוואנים שלהם. עד שאריאל הודיע שהוא יתנחל בכפר שילוח (אגב, למה הוא לא מימש את הבטחתו בעניין זה. מה קרה? הוא מפחד? אריאל מפחד?). אז כבר נטפלו גם לבניה הלא חוקית בשטחים הכבושים של ירושלים. בגלל אריאל אי אפשר לבנות ברמת שלמה וגילה.

בגלל אריאל וחבר מרעיו נהיה כל הזמן במרחץ דמים מתמשך. באלימות בלתי פוסקת. שנואים על כולם. בגלל אריאל וחבר מרעיו החגים של עם ישראל יקבלו אופי חדש.

תשעה באב יהיה יום המועד לפורענות בהר הבית ופיגועים. הקרבת קורבן הפסח, תעמיד את חג הפסח במוקד החשש לכיבוש הר הבית ובניית בית המקדש. ביום כיפור יעמידו כהן גדול (אריאל) ויבנו את המקדש. ביום ירושלים יתקיים מצעד הדגלים הפשיסטי. בפורים ישתו לשוכרה ויעלו על קבר גולדשטיין.

אנחנו נספור חלילה פצועים והרוגים רבים בחגים. עצוב. כך יראו חגי ישראל עם עיצובן המחודש על ידי אריאל וחבר מרעיו. אז הגיע הזמן להיפטר מהם.