אאא

שנת תשע"ה במוזיקה היהודית הוכיחה שוב את היצירתיות של הכותבים והמלחינים. השנה הייתה מלאה בלחנים חדשים ובסגנונות שטרם שמענו.

שיריהם החדשים של ליפא שמעלצר, יעקב שוואקי ויניב בן משיח לצד ההתקדמות בטכנולוגיה הביאה את בעלי האולפנים להוציא לאור עבודות מצוינות במחירים שווים לכל נפש. החידוש המוזיקלי בלט אפילו בשירים חסידיים אותנטיים שזכו לגרסאות דאנס שהשמעתן חובה בכל אירוע. דוגמת "ואפילו בהסתרה".

וגם זה שוב קרה ובענק: יותר ויותר אנשים מתחברים למוזיקה המזרחית. אם בעבר ראינו בחתונות ובאירועים בעיקר סגנון חסידי, "הורה" קדצ'קה וכדומה, הרי שכיום המוזיקה המזרחית מהווה חלק בלתי נפרד מהשמחה ברוב האירועים הגדולים.

העובדה שאברהם פריד החליט "לפסוח על שני הסעיפים" וחבר למוזיקה הים תיכונית / ישראלית וכמו כן חיים ישראל שחרר דואט עם אודי דמארי ל"מלך העולם" - שיר שמתאים יותר לאריאל זילבר, מוכיחה כאלף עדים שהקהל צמא לדברים חדשים.

נקודה נוספת שראויה לציון היא שניגוני חב"ד הפכו לנחלת הכלל וזכו לגרסאות ישראליות, למשל רמי קלינשטיין ששר "אלי אתה" מתוך צמאה חלק ב'.  

על ידי המוזיקה אפשר לחדור לליבותיהם של אחינו בני ישראל, השליחות המדהימה של הכותבים והמלחינים גדולה מאד. אומרים על הגאון מווילנא שאם לא היה עוסק בתורה, היה עוסק במוזיקה, שיש בה כוחות עילאיים עד כדי לגעת בשחקים.

כתיבה וחתימה טובה. 

עמי מיימון הוא שדר 'קול ברמה' ומנהל התוכניות.