אאא

    "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק" (פרק כ"ד פסוקים א - ד)

   פרשת "חיי שרה" - למעט הפתיחה העוסקת במיתת שרה וקבורתה, מוקדשת כמעט כולה - לסיפור השידוך בין יצחק לרבקה. התורה מאריכה ומציינת פרטים רבים, ופעמים נדמה, שהסיפור "חוזר על עצמו".

    חז"ל עמדו בדבריהם על האריכות יוצאת הדופן, ובעקבותיהם כתב רש"י: "אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום - מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה - לא ניתנו אלא ברמיזה".

    משמע, סיפורו של אליעזר התָּר אחר אשה ליצחק אבינו - על כל פרטיו, טומן בחובו "מוסר השכל" רחב. אם כן, מוטלת עלינו החובה לקרוא סיפור זה בעיון, וללמוד את המסרים העולים ממנו.

    אליעזר הוא "השליח לעניינים מיוחדים" של אברהם אבינו, ועל כתפיו הוטלה "שליחות גורלית", משימה ואחריות כבדת משקל למצוא כלה ליצחק - בנו וממשיך דרכו של אדוניו. למעשה, הוא עומד להכתיר את ה"אמא השניה" של העם היהודי לדורותיו. אם תרצו, הרי זה "המבוא לשדכנוּת - ברוח היהדות".

    כאשר אברהם שולח את אליעזר, בדבריו, הוא "שם דגש" על עניין אחד - ייחוס! "אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ". מדוע הוא אינו מסכים - בשום פנים, לקחת אשה ליצחק מבנות הכנעני?

    יתירה מכך, תמה האברבנאל: מה ההבדל שבין בנות הכנעני לבנות "ארם נהרים"? "למה צוה אברהם שלא יקח אשה מבנות הכנעני, האם מפני שהיו עובדי עבודת כוכבים? גם בעבר הנהר היו כן, ומה הועיל בתקנתו?" כלומר, גם בתואל ולבן - בני משפחתו, אינם אלא "עובדי אלילים" ובמה הם עדיפים מהכנענים?

    על מנת ליישב שאלה זו, מדקדק ה"כלי יקר" בלשון הכתוב: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ" - "על כן אמר (אברהם): אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ, ואמר: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה (פסוק ו), כי אמר: פשיטא אם ישא בני אשה מבנות הכנעני, מאחר שאנכי יושב בקרבו - מסתמא גם בני יגור אצלם, ואז יש לחוש שמא ילמוד ממעשיהם, ואם ישא מבנות לבן ובתואל וידור אצלם, אז יש גם כן לחוש שמא ילמוד ממעשיהם. אבל כשישא אשה משם וידור כאן, אז ממה נפשך - אין כאן בית מיחוש, כי מן לבן ובתואל לא ילמוד - שהרי לא ידור אצלם, ומן הכנעני לא ילמוד - כי לא יהיה לו התערבות עמהם, ואדרבה, ישטמו אותו על אשר לא רצה להתחתן בם".

    רוצה לומר, "החסרון העיקרי" של הכנעני מול משפחתו הרחוקה של אברהם, טמון בכך שהם גרים לצדו של אברהם, ובעקבות כך, הם יגורו גם ליד "הזוּג", והשפעתם השלילית קרובה ומסוכנת יותר. ומאותה סיבה, אברהם מתעקש שיצחק לא יעבור לגור ליד בני משפחת הכלה - שימצא אליעזר. וכן כתב רש"ר הירש: "השפעת האשה הכנענית תהיה גדולה עוד יותר, מאחר שאני יושב בקרב הכנעני, ונמצאת השפעת האשה זוכה לתוספת וחיזוק על ידי קרובי המשפחה והמכרים".

    הוא מוצא לכך חיזוק, דווקא בשינוי שבדברי אליעזר עבד אברהם - כאשר הוא מציג את דרישת אברהם בפני משפחתה של רבקה: "וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ" (פסוק ל"ז) - "אליעזר, בהרגשתו העדינה, אומר: "בארצו" במקום "בקרבו", לאמר: בארצם אני יושב, ואת נימוסיהם אני מכיר. "בקרבו" היה בו משום עלבון: אני בא אליכם, מאחר שאתם גרים בריחוק מקום, לא היינו רוצים שתגורו בקרבתנו". כלומר, על מנת של להעליב אותם, אליעזר לא חושף בפני משפחת רבקה, את רצונו של אברהם - שלא יגורו בקרבת הזוג הנשוי.

    אך לדברי ה"כלי יקר", יש לאברהם סיבה נוספת - להביא כלה לבנו - ממקום רחוק. משום שבנוסף לכך שהכנענים היו עובדי אלילים, הם היו גם "מושחתים" בטבעם, ו"מדות רעות" עוברות לילדים, כי "טבע האבות - נמשך גם לבנים".

    כמו "מחלות תּוֹרַשְׁתִּיּוֹת" ומאפיינים פיזיים שונים, שעוברים מההורים לילדיהם - מבחינה גנטית, כך גם תכונות והרגלים שרכשו ההורים לעצמם, במהלך חייהם.

    לדבריו, ירושה זו, היא "דווקא באותן עבירות הבאים מפאת החומר כאכילה וזימה וכילות וקנאה וכל המדות הרעות - הנתלין בחומר, נגעים אלו מתפשטים מהאבות לבנים, ותולדותיהן כיוצא בהם. אבל העבודה זרה - דבר התלוי בשכלו של אדם, אינו מתפשט מאבות לבנים".

    ההסבר לכך, טמון בעובדה ש"שלושה שותפין באדם, החומר בא מן אב ואם, לפיכך כל מעשה אבות התלוין בחומר - ירשו בנים. אבל האמונה היא תלויה בשכלו של אדם, והרי הקדוש ברוך הוא נותן בו נשמה ושכל, למה יתפשט זה מאבות לבנים?"

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

    מסיבה זו, אברהם "היה מרחיק הכנענים, ולא הרחיק לבן ובתואל שלא היה בהם כי אם פחיתת העבודה זרה לבד".

    וכבר הקדימו הר"ן בדרשותיו (הדרוש החמישי): "מאשר היו בנות כנען מוטבעים בתכונות רעות, היו בוחרים האבות להתרחק מהם, ולהתדבק במי שאינו מוטבע באותן התכונות הרעות - גם כי היה עובד עבודה זרה. לפי שאותן התכונות מתעברות ונמשכות בזרעם, והם כמו חולי הגוף נקראים בספרי הרפואה - חלאים ירושיים".

    כלומר, "תכונות אופי" עוברות בירושה, וקשה להפטר מהם. מה שאין כן, דעות קְלוֹקְלוֹת והרהורי כפירה, לא עוברות באופן אוֹטוֹמָטִי בירושה, אלא הן "נרכשות" על ידי חינוך גרוע.

    הנה לנו "תורת הגזע היהודית", לא הגוף - אלא האישיות והאופי. אמנם, "אמונה" - אינה תלויה בגֵּנֵטִיקָה, אך "תכונות רעות" - כן!