אאא

א. כל כך לא טבעי לי, שדווקא את הגאון רבי זמיר כהן בחרו הבריונים לתקיפה.

הרב שהביא את המילה והשיטה הכל כך נכונה ונחוצה - ׳הידברות׳, לפרונט ההתנהלות בין המגזרים.לא הפגנות לא חרמות ולא אלימות, די לטקסי הפחד, ומספיק לפולמוסי הדו קרב... ב׳הידברות׳!

הפה, אבר הגישור היעיל, שאלוקים נטע באדם, בו ורק עמו צריך וחובה להשתמש ולאו דווקא רק כשהדברים מתחילים להתבלגן, אלא כנורמה, כשיטה.

ב. וכל כך לא "הידברותית" היית ריצת האמוק של כמה גורמים שסגרו חשבון עם כמה גורמים אחרים על חשבון הרב זמיר כהן.

כי מה חדש היום מאתמול? אתמול משלשום?!

שכן הקו האדום של האלימות המילולית שהביא בהכרח לפיזית, היה כתוב על הקיר מזה זמן והיא לאו דווקא קשורה לאיש כזה או אחר, תופעה כזו או רעותה.

בשנים האחרונות, ידיים שריריות ומוצקות פה בוטה ואלים מתקבלים בסלחנות מה, ואפילו, הייתי מתגרה במזלי, בקריצת עין.

ג. וכל כך הידברותית היית תשובתו למקרה המצער, של הגאון רבי זמיר כהן, כשאמר שהוא ממשיך לשיעורי התורה כרגיל, לא התלהם, לא התקרבן ואף לא התקרנף בחזרה כנגדם חלילה.

באצילות נפש אופיינית, אמר הרב, שחובה עליו מפני הסכנה ללכת עם שמירה בזמן הקרוב.

ד. ועד שאנו באים לחפש אשמים וכיווני אוויר לדרישה וחקירה, הדבר היחיד שבאמת בידינו, הוא לגבות את השיטה, לפרגן, לדרבן ולחנך את ילדינו וסביבותינו ׳להידברות׳ להימצא בחברה וסביבה שמתנהלת ופותרת דילמות ומשברים על ידי דיבור ושיח מנומק, מתחשב ושקול וחלילה לא מתלהם, מתעלם ואלים.

וברוח הימים והאורות הקרבים ייאמר, ״מעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך״, נאחז בטובים ואז הפחות טובים, יהפכו טובים יותר...