אאא

משרד הפנים לא גיבש נהלים פנימיים אחידים לכלל המחוזות באישור תקציבי פיתוח ברשויות המקומיות, על אף שמדובר בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם בנוגע לתב"ר - תקציבים בלתי רגילים, המשמשים את הרשות המקומית למימון פרויקטים שונים לפיתוח התשתיות בתחומה באופן חד פעמי.

על פי הממצאים משרד הפנים לא יצר כלים ממוחשבים לניהול תקציבי הפיתוח ולפיקוח ובקרה על השימוש בהם. ניהול התב"רים במחוזות משרד הפנים שנבדקו מעלה הביקורת נעשה באופן ידני, דהיינו כל מחוז מתייק את האישורים שהוא נותן, ואין ביכולתו של המשרד לאחזר את המידע באופן ממוחשב. יתרה מכך, משרד הפנים אינו יכול להפיק דו"חות תקופתיים, של רשויות, או של כל משתנה אחר, היכולים לסייע בידו במלאכת הבקרה והפיקוח ובתהליך הפקת הלקחים מאופן ניהול התב"רים.

תקציבי הפיתוח הם מרכיב ניכר בהכנסות כלל הרשויות המקומיות ומשקלם בהכנסות אלה רק הלך וגדל בשנים 2013-2011. בביקורת נמצא כי עיריית רמלה והמועצות המקומיות באר יעקב, גדרה וכעביה-טבאש-חג'אג'רה ניהלו את התב"רים בניגוד לחוק; המועצות המקומיות באר יעקב וגדרה עשו שימוש אסור על פי חוק בכספי התב"רים והמועצה המקומית באר יעקב מימנה בכספי התב"ר הקמת מבנה בניגוד להוראות חוק התכנון והבנייה.

על פי המלצות המבקר על הרשויות המקומיות לנהל את התב"רים על פי כל דין ולהימנע משימוש אסור בתקציבי הפיתוח. על משרד הפנים לאכוף ביתר שאת את השימוש שהרשויות המקומיות עושות בכספים אלה, בין היתר באמצעות הפעלת נוהל לחיוב אישי במקרים רלוונטיים.

על פי דיני הרשויות המקומיות תקציב בלתי רגיל הוא "תקציב של עירייה המיועד לפעולה חד-פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל". לרוב, מקורות התקבולים בתב"ר הם ממענקים המועברים לרשויות המקומיות ממשרדי ממשלה וממוסדות ציבור, ממקורות עצמיים של הרשויות ומהלוואות.

ממשרד הפנים נמסר: "המדובר בדו"ח המבקר המתייחס לתקופה שבין נובמבר 20 אפריל 2015, בתקופת כהונת הממשלה הקודמת. כמו כן, יובהר כי מחוזות משרד הפנים פועלים על פי נוהל ברור בנושא אישור התב"רים, אך כדי ליצור נוהל אחיד ומשותף לכל מחוזות משרד הפנים, מתבצעת בימים אלו עבודה בנושא בהובלת המנכלית ומנהל המינהל לשלטון מקומי".