אאא

בספטמבר 2007 אחיו הבכור של חייל מג"ב התחתן וביקש ממנו לשמור על מתנות החתונה שהועברו לחדרו. החייל הכניס לפיכך מחסנית לנשק שלו– רובה מסוג M16 –  והניח אותו מתחת למזרון בחדרו.

לייעוץ בדיני נזיקין

פנו ל- עו"ד נזיקין

יום אחרי החתונה התרברב החייל בפני חבריו, הוציא את הנשק, הראה להם אותו וכיוון את הנשק לעבר אחד מחבריו, תוך כדי שהוא שואל אותו בצחוק איפה לירות בו. וכך, בלי להוציא את המחסנית או לוודא שהנשק פרוק מכדורים, הוא דרך אותו, כיוון אותו לחזה של החבר ולחץ על ההדק. הכדור פגע בלב החבר וגרם למותו.

החייל הורשע בהריגה בביהמ"ש המחוזי בנצרת ונגזרו עליו 32 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הוריו של המנוח ועיזבונו הגישו נגדו , נגד אחיו ואביו ונגד המדינה תביעה על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמוות הטראגי.

בית המשפט קיבל את התביעה נגד החייל, שהתרשל ונהג בזלזול בנשק, בניגוד לכל הנהלים וכללי הבטיחות שהוקנו לו במהלך ההכשרה הצבאית.

עם זאת התביעה נגד אחיו, אביו והמדינה נדחתה. ביהמ"ש קבע שאין קשר בין ההוראות שקיבל החייל מאחיו בערב החתונה, לבין התממשות הירי. כך גם אין להטיל אחריות על אביו רק משום שהוא בעל הבית בו התרחשה התאונה.

לגבי המדינה, נקבע כי היא אינה אחראית למעשיו של חייל, שעבר הכשרה מלאה על בטיחות בנשק ואחסונו בחופשה, ועבר על הנהלים במודע. כך, בסופו של ההליך חויב החייל לבדו לשלם לעיזבון ולהורי המנוח פיצוי בסך 1,160,000 שקל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35 אלף שקל.

המטרה: להרשים

הורי המנוח והעיזבון ערערו על גובה הנזק ועל דחיית התביעה נגד האח, האב והמדינה בבית המשפט העליון.

ההורים חזרו על טענותיהם במחוזי: לשיטתם, אחיו של החייל – בעצמו קצין בדרגת רס"ן – הוא שהנחה אותו להגן עם נשקו על מתנות החתונה ובכך תרם לגרימת התאונה. אב החייל אחראי משום שהחזיק בקרקע בה אירעה התאונה, והמדינה אחראית כמעסיקה של החייל, וגם כי לא העניקה לו הכשרה מספקת לשימוש בטוח בנשק. בנוסף, הם טענו שביהמ"ש המעיט בגובה הפיצוי שנפסק להם עבור כאב וסבל והשתכרות לעתיד.

השופטים יצחק עמיתצבי זילברטל ומני מזוז הסכימו כי יש להגדיל את גובה הפיצוי עבור כאב וסבל כך שהסכום הסופי יעמוד על 1,510,000 שקל, ובהתאם גם הורו להגדיל את הוצאות המשפט ל-17.5% מסכום הפיצוי.

עם זאת, הם דחו את טענות המערערים להטיל אחריות על יתר הצדדים. השופטים סברו שהאח והאב לא היו יכולים לצפות את התנהגות החייל ולכן הם אין להם כל קשר לתאונה או לנזק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

באשר למדינה, נפסק כי החייל עבר הכשרה ארוכה בה למד כי לא מכוונים נשק אל חבר. המדינה לא יכולה להיות אחראית לכל פעולה שמבצע חייל סורר. במעשיו, פסקו השופטים, החייל לא התכוון לשרת את המדינה אלא להרשים את חבריו, וזאת בניגוד לדין הפלילי הצבאי. המדינה, סיכמו השופטים, לא יכולה להציב שומר על כל חייל ושוטר כדי לוודא שאינו עושה שימוש נלוז או בלתי חוקי בנשקו.

משכך, מרבית הערעור נדחה. לא נפסקו הוצאות.

  • ב"כ המערערים: עו"ד סאמי אבו ורדה, עו"ד אבנר אמוראי
  • ב"ע המשיבים: עו"ד ויסאם לידאוי, עו"ד ליבנה קציר, עו"ד מלי אומיד-ברגר

לעורכי דין בתחום נזקי גוף  • לפסק הדין לחצו כאן

הכותב:  עו"ד עמנואל סממה ממשרד עוה"ד גבריאל ראובינוף העוסק בדיני נזיקין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.