אאא

מהפכה? עד כה בכל מקרה שזוג נאלץ להתגרש, והילדים עברו לחזקת האב, האשה לא חוייבה בתשלום מזונות, בניגוד למקרה הפוך שהילדים עוברים לחזקת האם והאב צריך לשלם מזונות. כעת מנסים ברבנות הראשית לצאת למהלך מהפכני: נשים בעלות יכולת כלכלית צריכות להשתתף במזונות ילדים

מועצת הרבנות הראשית לישראל דנה אתמול (שני), בנושא שמעסיק לא מעט את בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. נושא שנמצא במרכז המחלוקת בין ארגוני נשים וארגוני גברים.

בחזרה להיסטוריה: עוד לפני קום המדינה, בשנת תש"ד, קבעה מועצת הרבנות הראשית בראשות הרבנים הראשיים הרב  יצחק אייזק הלוי הרצוג והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, להעלות את גיל חיוב מזונות הילדים המוטל על אב מגיל שש שנים לגיל חמש-עשרה שנים. וזה בכדי להתאים את דיני מזונות הילדים על פי ההלכה למציאות זמננו.

לפני התקנה אפשר היה לחייב אב במזונות ילדיו שהם למעלה מגיל שש רק על פי דיני צדקה, וחיובים מדין צדקה שהטילו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט, לא נאכפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי.

מאז, קיימת מחלוקת שופטים ודיינים הן בתוך בתי הדין הרבניים הן בתוך בתי המשפט, אם התקנה יצרה מקור חיוב עצמאי שמוטל רק על אבות או אולי כוונת התקנה הייתה ליצור מקור משפטי-הלכתי שמכוחו יהיה אפשר לאכוף פסקי דין למזונות ילדים מעל גיל שש, אבל החיוב עצמו ימשיך להיות מדיני צדקה, ואם כן - אימהות בעלות יכולת כלכלית יהיו חייבות להשתתף בדמי המזונות הדרושים לקטינים.

בהמשך, בשנת תש"ם (1980) האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל שמונה-עשרה שנה, ובשנת תשמ"ו (1986) חזרה הרבנות הראשית וקבעה כי החיוב המוטל על הורים לזון את ילדיהם מוארך עד לגיל שמונה-עשרה שנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הציג את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית ישראל ואף ציין את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט. "קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון", הסביר הרב יעקבי.

"הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים", אמר.

בסיומו של הדיון אתמול, אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית צריכים "היושבים על מדין" – קרי: דיינים ושופטים – להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות הן ביכולת כלכלית של אימהות.

החלטת הרבנות הראשית צפויה להשפיע על הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון, הליך שהתבקשה בו התייצבות של היועץ המשפטי לממשלה.