אאא

מחר (ד') צפוי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן להודיע על המועד לשביתה במגזר הציבורי, לאחר שסבב שיחות נוסף בין נציגי ההסתדרות לאוצר הסתיים מוקדם יותר היום ללא התקדמות. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה לפני שבועיים ולכן כבר עברה תקופת הצינון הנדרשת ולמעשה ניסנקורן יכול להודיע על עיצומים בכל רגע נתון על מנת להגדיל את הלחץ על האוצר.

כפי שפורסם אתמול לראשונה באתר "כלכליסט", ניסנקורן הציב לאוצר דרישה לתוספת שכר של 11% לכ-400 אלף עובדי המגזר הציבורי, שתתפרס על פני כחמש שנים. בממוצע לשנה מדובר על תוספת של 2.2%, גבוהה יותר מזו שהשיג קודמו בתפקיד, עופר עיני, של 1.8% בממוצע לשנה. המשמעות התקציבית של דרישת ניסנקורן היא כ-11 מיליארד שקל בשנה בתום כל הפעימות.

מנגד, באוצר דורשים את הסכמתו של ניסנקורן לשורה של מנגנונים שיגדילו את כוחן של ההנהלות במגזר הציבורי על חשבון כוחם של הועדים. בין השאר מדובר על הארכת תקופת הניסיון במשרדי הממשלה עד לקבלת קביעות משנתיים לחמש שנים, קביעת מנגנון למניעת עיצומים במקרה של שינויים טכנולוגיים ועוד. ניסנקורן מסרב לדון בדרישות הללו במקביל למשא ומתן על תוספת השכר. בנוסף, באוצר היו רוצים לראות תוספת שניתנת באופן דיפרנציאלי, כלומר תוספת שכר שעיקרה הוא בשקלים ולא באחוזים וכך הגידול בשכר בקרב העובדים שמקבלים את השכר הנמוך יהיה בשיעור גדול יותר מאשר הגידול בקרב העובדים שמקבלים את השכר הנמוך ביותר. עם זאת, כרגע לא נראה שיש כוונה לבצע שינוי מהותי בשכר של עובדי המגזר הציבורי שכשליש מהם נדרש להשלמת שכר מינימום בשל שכר הבסיס הנמוך, אך בפועל מקבלים שכר ברוטו של כ-8,000 שקל בחודש.

הפעם עשויים גם הסתדרות המורים וארגון המורים להצטרף לעיצומים שיכולים להקיף את המגזר הציבורי כולו, כולל את משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, בתי ספר, חברות ממשלתיות ועוד. סביר להניח שלפחות בשלבים הראשונים לא יהיו עיצומים בשירותים חיוניים ורגישים כמו בתי הספר, אחיות בתי החולים ונתב"ג.