אאא

על פי רוב, הסרבנות נובעת מרצון לנקום או לגרום לבן הזוג "העגון" - "לקנות" את הגט, תוך ניצול העובדה ההלכתית, כי גט שניתן על כורחו של האיש נחשב "גט מעושה", שתוצאותיו הן פסלות הגט והותרת האישה "אשת איש", על כל המשתמע מכך.

לשאלות על דיני משפחה:

פורום דיני משפחה

בניסיון לפתור סוגיה זו, חוקקה מדינת ישראל את חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), הקובע מספר סנקציות כנגד סרבני גט.

יצוין כי חוק זה חל רק לאחר שבית דין רבני קבע בפסק דין שעל איש לתת גט לאשה. לצורך העניין אין משמעות אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפייה, חובה, מצווה, הצעה או כל לשון אחרת. החוק חל גם על נשים, אך על מנת להפעילו כנגד אישה, יש לקבל את אישור נשיא בית הדין הרבני.

תופעת סרבנות הגט פוגעת במיוחד בנשים, שכן אישה מסורבת גט אינה יכולה לפתוח "פרק ב'" בחייה, ובוודאי לא כזה שכולל הבאת ילדים לעולם מגבר אחר, שכן אלו ייחשבו לממזרים.

בנוגע לגברים שנשותיהם מסרבות לקבל את הגט, התוצאות חמורות פחות, שכן בנסיבות מיוחדות גברים יכולים לקבל היתר מאת מאה רבנים לשאת אישה אחרת, מה גם שהם אף יכולים להביא ילדים לעולם, מבלי שיוטל על הילדים פגם הלכתי של ממזרות.

מהן הסנקציות נגד סרבן גט?

בית הדין הרבני רשאי להפעיל צו הגבלה נגד אדם המסרב לתת לאשתו גט. כך למשל, בית הדין הרבני רשאי להגביל את זכותו לצאת מן הארץ, לקבל דרכון, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה, לפתוח או להחזיק חשבון בנק.

גולת הכותרת של צו הגבלה היא הטלת מאסר. זהו "הקלף" החזק ביותר של בית הדין.

הלכה למעשה, גם כאשר מוכחת עילת גירושין (ומדובר במשוכה לא פשוטה במרבית המקרים), בתי הדין הרבניים עושים שימוש בסמכותם להטלת סנקציות רק כמוצא אחרון בהחלט. במקרים רבים הדיינים מפנים את הצדדים לניהול משא ומתן, על מנת להגיע להסכמה לגירושין. משא ומתן זה, אליו מופנים הצדדים, עלול להוות כר פורה לסחיטה כלכלית מצד בן הזוג הסרבן.

גם בתי המשפט הצטרפו להתמודדות

עד לא מזמן, כל ההתמודדות עם סוגיית סרבנות הגט היתה נתונה בלעדית לבתי הדין הרבניים. לאחרונה, החלו בתי המשפט לענייני משפחה לדון בתביעות נזיקיות כנגד בני זוג סרבני גט, תוך פסיקת פיצויים של מאות אלפי שקלים כנגד בן הזוג הסרבן. התערבות זו אינה לרוחו של בית הדין הרבני, אשר חושש, כאמור "מגט מעושה", ומתוצאותיו הרות הגורל.

אם בעבר, אפשרו בתי המשפט לענייני משפחה להגיש תביעת מסוג זה רק כאשר בית הדין הרבני הורה לבני הזוג להתגרש לאחר ששוכנע שקיימת עילת גירושין, הרי שכיום ניתן להגיש תביעה מעין זו ככל שהנסיבות הספציפיות מצדיקות זאת, גם אם בית הדין לא חִייב בגירושין.

בתי המשפט לענייני משפחה הכירו בנזק כתוצאה מסרבנות הגט כנזק נפשי במהותו, הכולל פגיעה נפשית, כאב, סבל, ביזוי, השפלה, עוגמת נפש, פגיעה בזכות לחיי משפחה ופגיעה באוטונומיה, בדידות, אובדן הנאות החיים ובכללן הנאה מינית, וכן אובדן הסיכוי להינשא ולהביא ילדים לעולם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפסוע בעקבות הרמב"ם

בתי המשפט פסקו לנשים פיצויים נכבדים בסכומים של מאות אלפי שקלים. באחד המקרים, לצד פיצוי בסך של 400,000 שקל נפסק פיצוי שוטף נוסף של 4,000 שקל לחודש עבור כל חודש נוסף שהבעל לא ייתן לאישה גט. הסכומים המשתנים מפסק דין למשנהו מושפעים, בין היתר, מאורך תקופת הסירוב ומהשופט היושב בדין, וכן מהשאלה האם הצד המסורב הוא גבר או אישה.

ישנם פסקי דין שבהן נעשתה אבחנה מפורשת ונפסק פיצוי מופחת לגברים מסורבים

ועוד מיותר לציין שבתי הדין הרבניים מתנגדים למגמה חדשה ראו למשל ערעור שהוגש בבה"ד הרבני הגדול (תיק 7041-21-1). ואולם, ברור כי כל עוד בתי הדין לא יפעלו במרץ ובכל דרך הלכתית אפשרית למיגור תופעה קשה זו, אט אט הסוגיה תגיע לפתחם בדלת האחורית.

על כן, מצופה מבית הדין לפסוע באומץ בעקבות הרמב"ם ומשנתו לפיה "כופין אותו עד שיאמר: "רוצה אני" (יבמות קו, א). מה שהיה נכון אז, נכון ודאי גם להיום. פשוט יש ליישם, ביתר שאת וביתר עוז.

עורכת דין אביטל רבינוביץ עוסקת בדיני משפחה. לפסק הדין המאוזכר.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il