אאא

דו"ח מצב המדינה של מכון טאוב לשנת 2015 שמתפרסם הבוקר (רביעי) מציג תמונת מצב מעניינת בנוגע לציבור החרדי: החרדים בישראל אמנם עניים יותר, אך הם בריאים יותר ונהנים מאריכות ימים.

תנאים חברתיים-כלכליים אאוט, הון חברתי אין - מאמר מיוחד בדו"ח מצב המדינה של מכון טאוב לשנת 2015 מציג את הקשר בין חרדיות לבריאות. במאמר "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים" מציגים דב צ'ניחובסקי וחן שרוני תמונת מצב בה למרות העוני והתנאים החברתיים-כלכליים הנמוכים, הציבור החרדי מדווח על בריאות טובה יותר ואכן נהנה מאריכות ימים הנבדלת בצורה משמעותית משאר האוכלוסיות בישראל. "ניכר קשר ישיר בין המדד החברתי-כלכלי של העיר ובין תוחלת החיים של תושביה" כותבים צ'רניחובסקי ושרוני במאמרם, "עם זאת, כמה ערים בישראל חורגות ממגמה זו, ותוחלת החיים בהן גבוהה יחסית למדד החברתי-כלכלי שלהן. ערים אלו הן בית שמש (46%), בני ברק, (95%) וירושלים (31%), והמאפיין המשותף להן הוא שיעור גבוה של חרדים באוכלוסיה".

בני ברק, תוחלת החיים בהן גבוהה יחסית למדד החברתי-כלכלי (צילום: פלאש 90)
בני ברק, תוחלת החיים בה גבוהה יחסית למצבה במדד החברתי-כלכלי (צילום: פלאש 90)

החרדים בריאים יותר

המאמר בדו"ח מכון טאוב מצטט את הסקר החברתי של הלמ"ס מ-2012 בו רובם המוחלט של החרדים שהשתתפו בסקר (כמעט 74%) הגדירו את בריאותם כ"טובה מאד", לעומת רק כמחצית בקרב נשאלים בקבוצות אוכלוסיה אחרות. אחוז החרדים שדיווחו על קיום בעיה בריאותית כלשהי היה נמוך מאד - רק 18.7% לעומת שיעורים כפולים ויותר אצל נשאלים המשתייכים לקבוצות אוכלוסיה אחרות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נתוני הדיווח העצמי הושוו עם מדדי בריאות אובייקטיביים כשיעורי פטירה ומדדי תוחלת חיים. למרות שלא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמות הבריאות המדווחות בין דתיים ללא-דתיים בקרב בני דתות אחרות, הציבור החרדי הוסיף להתבלט הן במדדים האובייקטיביים.

החרדים בעלי הון חברתי גבוה במיוחד

הון חברתי הוא מכלול מאפיינים של ארגון חברתי כמו אמון, רשתות חברתיות, מעורבות אזרחית וכגון אלו.  ממצאי הסקר החברתי של הלמ"ס הראו כי החרדים מפגינים רמה גבוהה של שביעות רצון מאספקטים שונים בחייהם, ולפיכך נראה כי נהנים מרמה גבוהה של הון חברתי. חרדים נמצאו כמרוצים יותר מהקשר עם בני המשפחה, דיווחו על מפגשים תכופים יותר עם חברים ורק מעטים דיווחו על תחושת בדידות. הון חברתי גבוה נוסף שנמצא בסקר בקרב החרדים הוא שיעורים גבוהים של התנדבות. 

ההון החברתי במגזר גבוה במיוחד (צילום: אוראל כהן, פלאש 90)
ההון החברתי במגזר גבוה במיוחד (צילום: אוראל כהן, פלאש 90)
הגדלה

בין הון חברתי לבריאות

מחקרים קודמים בתחום הבריאות הוכיחו כי קיים קשר בין הון חברתי ורמת הבריאות, המוסבר באפשרויות מגוונות לרכישת ידע מקדם-בריאות, בתמיכה פסיכו-סוציאלית, בנורמות חברתיות בריאות, ובארגון פעילות פוליטית לשם השגת משאבים עבור שירותי בריאות לקהילה.  מחקרים נוספים בתחום אף הוכיחו כי לדת יש השפעה חיובית על הבריאות, אולם לא הוכח קשר סיבתי.

ההון החברתי של החרדים כמקדם בריאות

למרות שהחרדיים עניים ולא מציגים נתונים חברתיים-כלכליים מעודדים, למרות שמחקר של משרד הבריאות מ-2013 הראה כי ככל שאדם דתי יותר, כך התנהגותו פחות מקדמת בריאות, למרות שההסתברות להשמנת יתר בקרב דתיים היתה גבוהה ב-60% מאשר בקרב חילונים ונמצא קשר הפוך בין רמת דתיות להיקף צריכת פירות וירקות ולחרדים גם אין גישה טובה יותר או זמינות גבוהה יותר לשירותי רפואה - בבדיקה שנערכה עבור דו"ח מצב המדינה המשתנים המייצגים הון חברתי בקרב הציבור החרדי נמצאו כבעלי קשר חיובי ומובהק עם משתני הבריאות.

כלומר, ככל שאתה בודד פחות, מתראה יותר עם חברים ובעל קשרי משפחה חזקים - כך תדווח על בריאות טובה יותר ועל היעדר בעיות רפואיות. במילים אחרות: ככל שאתה מקיים אורך חיים חרדי, אתה בריא יותר. בקרב גברים נמצא קשר מובהק יותר, הכותבים ממכון טאוב מסביר זאת בטענה כי "גברים משתתפים יותר בפעילויות ציבוריות כמו תפילות, ולכן עשויים להיות מושפעים במידה רבה יותר מיתרונות ההון החברתי".

משתתפים יותר בתפילות ומושפעים מיתרונות ההון החברתי. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
משתתפים יותר בתפילות ומושפעים מיתרונות ההון החברתי. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

"הקשר הסיבתי בין הון חברתי לבריאות אינו מובן מאליו ולא הוכח - בעיקר נוכח האלמנטים הפסיכולוגיים הקשורים לנושא, אשר השפעתם על בריאות גופנית אינה מובנת לחלוטין" כותבים צ'רניחובסקי ושרוני. "פחות ברור מאליו הקשר הסיבתי בין חרדיות והון חברתי. אפשר שגורמים אחרים תורמים גם לחרדיות וגם להון חברתי". השערת המחקר היא כי החרדיות היא מצב נתון שאינו ניתן לבחירה - רוב החרדים נולדו להורים חרדים - ולפיכך נראה כי ההון החברתי נגזר מתוך החרדיות ודפוסי החיים אותם מספקת הקהילה. עכשיו מסתבר שהם גם בריאים במיוחד.

שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה משמעותית בעשור האחרון

במחקרים אחרים באסופת דו"ח מכון טאוב לשנת 2015 ניתן למצוא התייחסויות נוספות לחרדים.

במאמרו של חיים בלייך, "עוני ואי שוויון בישראל, במבט בין-לאומי" מצוין כי שיעורי העוני התרחבו באופן עקבי בציבורי החרדי. עם זאת, נרשמה התפתחות בהכנסות מעבודה בציבור, חלקן של ההכנסות מעבודה עלה מ-51 ל-64, כמו גם השינויים הראליים בהכנסות ברוטו ב-12%בקרב החברה החרדית לאורך שני העשורים האחרונים שנבדקו. בין השנים 2002-2011 שיעורי הגידול בהכנסה מעבודה בקרב הציבור החרדי עמדו על 41%. אבל המגזר החרדי עדיין "מצטיין" בשיעורי עוני גבוהים במיוחד הנעים סביב ה-70%. 

למעלה ממחצית הנשים החרדיות המועסקות עובדות במשרה חלקית (צילום: אביר סולטן, פלאש 90)
למעלה ממחצית הנשים החרדיות המועסקות עובדות במשרה חלקית. אילוסטרציה (צילום: אביר סולטן, פלאש 90)
הגדלה

שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות הציגו מגמת עליה בולטת ביותר בעשר השנים האחרונות כאשר עלו מ-41% בתחילת שנות ה-2000 ל52% לאחר עשור. אולם למעלה ממחצית הנשים החרדיות המועסקות עובדות במשרה חלקית. גם שיעור תעסוקת הגברים החרדים עלה מאז שנת 2002 ב-6% ועומד על 21%. 

בנוסף, במאמר "אי שוויון במערכת החינוך: מי מתנגד ומי נהנה מהפערים?" של נחום בלס, הוצגו נתונים מתוכם נראה כי ממוצע התלמידים בכיתה בחינוך היסודי הוא מהנמוכים בקרב הציבור היהודי בישראל ונשמר כך בעקביות מאז שנת 2006 ועד 2013.

עוד נתונים מתוך הדו"ח: 

מספר התלמידים הממוצע בכיתה נמוך בצורה עקבית בחינוך החרדי
מספר התלמידים הממוצע בכיתה נמוך בצורה עקבית בחינוך החרדי
הגדלה
20.3% שירתו בצבא
20.3% שירתו בצבא
הגדלה