אאא

לאורך השנים התברר, שכשהשלטון ששלט במדינה היה לא-ימני, היה הכי פחות נזק להתיישבות ולציבור הדתי והחרדי והרבה פחות ממה שהיה כשהשלטון היה בידיים ימניות. מטבע הדברים, תמיד יש כאן את חילוקי הדעות מה עדיף, ממשלה ימנית או ממשלת מרכז-שמאל.

אם תשאלו מישהו מהציבור הימני או הדתי/חרדי, הם בדרך כלל יענו לכם שעדיפה ממשלה ימנית. אבל כאמור, אם נבדוק - נראה שדווקא הממשלות הימניות הן אלה שעשו את כל החזרי השטחים, הסכמי השלום למיניהם, החזרת חברון לערבים וכו'. אבל כשתציגו את הנתונים, יענו לכם שאם באותה תקופה השלטון לא היה ימני, אז שלטון השמאל או המרכז-שמאל היה מחזיר הרבה יותר שטחים. היה מחזיר הכל. כל זה ויכוח היסטורי שאף פעם אי-אפשר להוכיח אותו. אבל הנתונים בשטח לא משקרים, והמסקנה היא שדווקא כאשר הימנים היו בשלטון הם אלה שעשו הקפאות, החזרי שטחים והסכמי שלום, ואת והצרות הכי גדולות לציבור הימני, הדתי והחרדי.

במה דברים אמורים? ובכן, רק לפני כשלושה שבועות כל העיתונות הישראלית דיברה על כך שהציונות הדתית כבשה את הצמרת השלטונית. בציונות הדתית באו והתפארו: ראש השב"כ חובש כיפה ושייך לציונות הדתית; ראש המוסד בוגר מוסדות הציונות הדתית ומשוייך אליהם; מפכ"ל המשטרה שייך לציונות הדתית וחובש כיפה סרוגה; שרת המשפטים מקורבת לחוגים שלהם ונמנית על המפלגה שלהם; סגן ראש הפרקליטות גם הוא מ"שלהם" ולפי הפרסומים כעת גם ראש הפרקליטות עצמו יהיה משלהם, וכך הלאה והלאה. בקיצור, כל המערכת השלטונית וכל הקודקודים במערכת הביטחונית, מהקטן ועד הגדול, שייכים לציונות הדתית.

פעילי ימין מפגינים נגד השב"כ, השבוע (צילום: כיכר השבת)

והשאלה היא: הרי רק לפני שלושה שבועות התגאיתם ביכולת שלהם ובאינטליגנציה שלכם, בני הציונות הדתית, שהובילה את מיטב האנשים מהחוג שלכם לשלוט במדינה. אז מה קרה פתאום שאתם יוצאים לרחובות בגלל פרשת עצורי דומא ומשמיצים ופוגעים בשב"כ? הרי ראש השב"כ הוא בשר מבשרכם!?

אז אולי באמת המסקנה היא ממש כמו המסקנה הראשונה: בכל פעם שאתם אלה שנמצאים בשלטון, אתם אלה שגורמים לעצמכם את הנזק הכי גדול. אז כמו שאומרים, פשוט תאכלו מה שבישלתם.

רץ כצבי

השבוע, כידוע, הודיע ראש עיריית ירושלים ניר ברקת שהוא התפקד לליכוד, אך הוא מתכוון להישאר עד סוף הקדנציה. אבל כבר עוד לפני ההודעה הזאת, הכתירו בשבוע האחרון שני יורשים פוטנציאליים לתפקיד ראש העיר: האחד הוא ידידי ר' יוסי דייטש, והשני הוא משה ליאון. רבים הסבירו השבוע עד כמה שדייטש הוא היחיד שיכול לאחד את כל הפלגים ועד כמה שהוא איש עשייה. מולם נמצאת קבוצת התומכים במשה ליאון, שטוענים שמכיוון שהיהדות החרדית כרגע מלאה בפלגנות ופילוגים, הוא לא יוכל לאחד את כולם ולקחת את התפקיד, ולכן המתאים ביותר לתפקיד הוא דווקא משה ליאון.

אבל תרשו לי לחדש לכם: בבחירות האחרונות לעירייה נכנס לעירייה נציג עממי, אוהב שלום ורודף שלום, שמוכיח בכל יום את עשייתו המרובה, ומשום מה יש לו רק חיסרון אחד: שהוא משוייך לש"ס.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

קוראים לו צביקה כהן. 

באמת שלא מובן לי, איך זה לא מובן מאליו שהוא אמור להיות מועמד. וכי המועמדות מתחלקת רק בין 'דגל' ל'אגודה'? ש"ס לא בתמונה? לי לפחות אין ספק שבקדנציה הזאת, הצליח צביקה כהן ליצור חיבורים ולעזור להרבה יותר מאלפיים אנשים שזה, אגב, כבר יותר ממספר המצביעים למשה ליאון בבחירות לראשות העיר.

קידוש לבנה

במוצאי שבת האחרונה הייתי בכותל המערבי, ולאחר תפילת ערבית נעמדתי ביחד עם קבוצת אנשים כדי לומר קידוש לבנה. בקבוצה הזאת נמנו כל גווני היהדות הדתית והחרדית: חסידים, ליטאים, ספרדים וגם קבוצת אנשים מבוגרים מהציונות הדתית.

כזכור, במוצ"ש האחרון היה מעט מעונן, וכולם הסתכלו לשמים לראות אם כבר הירח יצא מהעננים ואפשר לברך, או שלא. והיה רגע אחד שבו יצא הירח מהענן אך עדיין לא נראה כולו. שאלתי בקול: נו, אפשר כבר לברך? ושקט. אף אחד לא ענה. כולם הסתכלו עליי ועל הירח, ופשוט לא ידעו מה ההלכה.

היו שם 20 איש שהסתכלו על הירח ועליי, ואף אחד מהם לא ידע מה לענות. באותו רגע חשבתי לעצמי: מעניין מה היה קורה אם הייתי שואל את הקבוצה הזאת שאלה אחרת: מה אתם חושבים על חוק הגיוס? גם אז הם היו מסתכלים על הירח ועליי ולא מוציאים מילה מהפה? הרי אם הייתי שואל על חוק הגיוס, לכל אחד הייתה דעה ברורה שהוא אף היה מתווכח עליה עם השאר. אבל כששאלתי שאלה די פשוטה בהלכה, כולם שתקו.