חסידיו של מנהיג קהילת 'שובה ישראל' האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו מתקשים לקבל את החלטת בית המשפט העליון הבוקר (שלישי) לדחות את ערעורו ולשלוח אותו לשנת מאסר בפועל.
בשיחה עם "כיכר השבת" אומר ראש הכולל של המוסדות, הרב יובל אוחיון, כי הקהילה בהלם מוחלט. "אנחנו בהלם מוחלט. זה צער גדול. היינו מאוד אופטימיים משום שהוגש חומר ראיות חדש לבית המשפט העליון וזה היה אמור לזכות. אני לא מדבר על מצבו הרפואי. זה הזוי".
"לחשוב שאדם בסדר גודל כזה הולך לכלא, זו בושה גדולה למדינת ישראל", הוסיף, "מי שמכיר אותו מקרוב יודע שמדובר באדם אציל נפש וטוב לב. האדם הזה עשה רק טוב לעם ישראל ולכן אי אפשר לדמיין בכלל שהוא ישב בכלא. זה צער איום ונורא".
באשר למצבו הרפואי אמר הרב אוחיון כי "ייתכן ושהותו בכלא תחמיר את מצבו הרפואי. ברור שזה לא יעשה טוב למצבו הרפואי".
כזכור, הרב פינטו הודה במסגרת עסקת טיעון שחתם עם הפרקליטות במתן שוחד לתת ניצב אפרים ברכה ז"ל, זאת על מנת להגן על רעייתו הרבנית ולהוציאה מכל הפרשה.
הבוקר, החליטו שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, צבי זילברטל ומני מזוז, לדחות את ערעורו ולשלוח אותו לשנת מאסר בפועל, כשהם קובעים כי יחל לרצות את עונשו ביום שלישי ז' באדר א' וזאת למרות המחלה הקשה ממנה סובל האדמו"ר והטיפולים אותם הוא נאלץ לעבור.
השופט מני מזוז התייחס לנושא מצב בריאותו של הרב וכתב: "במסגרת הסדר הטיעון נלקח בחשבון גם מצבו הרפואי של המערער עצמו. במסגרת הטיעונים לעונש וגזר הדין בחן בית משפט קמא חוות דעת ומסמכים שונים שהוגשו לו לענין מצבו הרפואי העדכני של המערער, וקבע כי המערער אינו נתון בסיכון רפואי מידי או קרוב, וכי ביכולתו של שירות בתי הסוהר להעניק לו כל טיפול רפואי לו יזדקק.
"בדיון שלפנינו שבו והעלו באי כוחו של המערער את טענותיהם אודות החמרה מסוימת במצבו הרפואי, מאז ניתן גזר הדין. באי כוח המדינה חלקו על טענה זו, ומכל מקום טענו כי ניתן לתת מענה לכל בעיותיו הרפואיות של המערער במסגרת שירות בתי הסוהר. כן נטען כי לא ברור כיצד מתיישבת הטענה על החמרה רפואית עם בקשת המערער להמרת עונש המאסר בעבודות שירות".
לדבריו, "מצבו הרפואי של המערער והשלכותיו על אפשרותו לרצות עונש מאסר נבחנו בקפידה על ידי בית משפט קמא, בפניו הונחו גם מסמכים שונים וחוות דעת רפואיות, הן מטעם ההגנה והן מטעם המדינה. בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי על אף חילוקי דעות בין המומחים מטעם הצדדים באשר לדרכי הטיפול הנדרשות במערער, הרי שלהשקפת המומחים משני הצדדים מאסרו של המערער אינו מהווה סיכון רפואי מידי או קרוב, וביכולתו של שירות בתי הסוהר להעניק למערער כל טיפול רפואי לו יזדקק".