אאא

איך אפשר לנגן ולשיר אחרי לוויה של חברת משפחה שנקטפה פתאום בדמי ימיה? שגורל משפחתה ומשפחתי שזור כבר חמישה עשורים ביחד? איך עושים את המעבר מבכי לשמחה? ולא שמחה רגילה, אלא שמחה שאמורה להדביק כמה מאות אורחים? מה אשמים החתן והכלה של הערב, שלפני ארבע שעות, בשעת צהריים, קברנו אותך עם דמעות והרבה עצב?

רק דבר אחד בעולם מסוגל להחזיר לי את האנרגיות שנשאבו ממני, תוך כדי אמירת הקדיש של היתומים הקטנים, קולם כקול מלאכים קטנים וצדיקים.

הגעתי הביתה והזמנתי אלי כמה חברים להמשיך את מסכת קידושין שאנו משתדלים ללמוד מתי שיש זמן פנוי.

לומדים שורה ועוד שורה, מתווכחים, ינון מוסיף הערה מהתוספות, קובי מתרעם למה אני קורא מהשוטנשטיין ולא מהגמרא עצמה, הנה אריק מגיע ומצטרף אלינו, גם הוא מרגיש שהלימוד שאנחנו לומדים לעילוי נשמתך עושה לו טוב על הלב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עמירן והחברים עושים שטייגען (באדיבות קובי ברומר)
עמירן והחברים עושים שטייגען, אחרי הלוויה (באדיבות קובי ברומר)

לאט לאט אני מרגיש את האנרגיות חוזרות אלי, חוזרות ובגדול, השמחה הטבעית מגיעה עם כל שורה ושורה, אני חייב כבר לצאת לירושלים לחתונה, ממשיכים ללמוד עד שאני מרגיש שזהו, אני בן אדם חדש מלא בכח ואנרגיות.

מגיע לחתונה, שר, מנגן ומשמח, כאילו כלום לא קרה היום, ואז חוזר הביתה וחושב עלייך בת שבע (שבי) יקרה איך נלקחת בפתאומיות. חושב על בעלך הצדיק וחמשת היתומים, חושב על ההורים שלך, על האחים הצדיקים והאחיות הצדיקות שאיתם גדלנו ביחד, לפעמים מרחוק ולפעמים מקרוב.

שבי יקרה, בטוח אני שאת שם למעלה רחוק בסביבה טובה, בבקשה תשמרי על כולנו מלמעלה, ונותן לך אני את הבטחתי שלעולם לא נשכח אותך.

נוחי בשלום על משכבך.