אאא

קראתי את מאמרו של חיים כהן שפורסם בשבוע שעבר ב"כיכר השבת" אודות ההילולא של ישיבת "כסא רחמים", וחשבתי שלעבור עליו לסדר היום ללא תגובה, כמוהו כהסכמה שבשתיקה. אז זהו, אין הסכמה, ולא תיתכן שתיקה.

ראשית, אני דווקא אכן מסכים עם העובדה אותה הציג חיים כהן; בציבור הספרדי קיימת בעיה. המחלוקת בנינו היא בזהות הבעיה. לדידו של חיים כהן הבעיה אצל אותם משתתפים בהילולת הענק של ישיבת "כסא רחמים", הייתה תוצאה של אי טיפול פוליטי ראוי של נציגי ש"ס ברחבי הארץ בעמך ישראל. נו באמת. משום כבודו של הכותב – יהודי חשוב, שזכה ליצוק מים על ידיהם של גדולי ישראל, לא אכתוב מה אני חושב על ההבנה הזו שלו.

אבל לו הייתי תופס את חיים כהן ברגע של כנות, בארבע עיניים, הייתי שומע ממנו את הסיבה האמיתית לכעסו על השתתפותם של המונים – בכינוס שהעומד בראשו היה דווקא מרן הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א, והיא; 7,000 איש מרגישים שהם ספרדיים אמיתיים, כאלה שמחפשים את הספרדיות המקורית והאוטנטית, ואין להם דבר וחצי דבר עם הספרדיות הליטאית אליה משתייך חיים כהן, ואפילו מוכנים לשלם 650 ₪ כל אחד, כדי להוכיח את זה. זו הסיבה לכעס והתסכול שלו, זאת "הבעיה" האמיתית שלו ושל רבים אחרים הסבורים כמותו, מההצלחה המסחררת של הילולת "כסא רחמים". לא בקשות להנחות בארנונה שלא קיבלו התייחסות, לא חוסר טיפול בפינויי אשפה, ואפילו לא אי קבלת תלמידות ספרדיות לסמינרים אשכנזים.

כינוס כסא רחמים בחדשות ערוץ 2 (באדיבות ערוץ 2)

חיים, דבר אחד ברור וחד; חסרונו האמיתי של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, מורגש כעת שבעתיים. כי אם מרן רבנו הגדול זיע"א, יכול היה בקומתו הגבוהה להכניס תחת כנפיו את הספרדים שלא איבדו את זהותם הספרדית – לצד הספרדים הליטאים, היום, חודדו ההבדלים ואיש פונה לדרכו. מי שמרגיש שהוא ספרדי ששומר על ספרדיותו בגאוות יחידה, רואה במרן הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א כמנהיגו הרוחני. מי שאינו גאה בספרדיותו – או אולי אפילו בוש בה, והוא נהנה להתהדר בנוצות ליטאיים שאין לו, כמוך למשל, אז מוצא את מקומו אחרת. זה בסדר וזה לגמרי לגיטימי בדמוקרטיה, אבל זה גם צריך להיות ברור – לכל מי שקורא פרשנות כזו שלך, שנראית "תמימה" לכאורה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תופעת הספרדיות האוטנטית והמקורית תופסת תאוצה מיום ליום, רבים וטובים שרעו בשדות הליטאים חוזרים אל מקורות אבותיהם, אם במנהגי התפילה והמסורה, אם בהרחבת הידע על שורשיהם הספרדיים, אם בחיפוש מתמיד אחר גדולי ישראל הספרדים והשפעתם על עולם התורה וההלכה, ועוד.

צר לי עליך אחי. אבל נכון לעכשיו, "הבעיה" שלך, הפכה גדולה יותר. אם יום אחד היא תצליח להיות מתורגמת לכוח פוליטי משמעותי – אינני יודע, אני תקווה שכן, אבל זה לא החשוב. החשוב הוא, שהתופעה הולכת ומתרחבת, ומעיין המקורות - מפכה בעוצמה בליבם של ספרדים רבים.

אגב, לטעמי, כל מי שחיפש הקשר פוליטי לאירוע שמתקיים מידי שנה – מזה 50 שנה, אינו אלא טועה.