פרשת משפטים: הכל תלוי בו

בלי אמת, רוב הסיכויים שלא תרגיש מה כואב לך. כי, נכון, החיים לא משהו... אבל הכאב הזה, החד, החותך, זה שמוציא ממך את הזעקה של "אני חלש וזקוק לעזרה!", זה שמניע אותך לקום בעוז ולהחליט על שינוי, כאב כזה רחוק ממך מאוד, וכמוהו, כמובן, גם השינוי.

הרב ישראל אסולין | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בכל התורה כולה – חמישה חומשים, חמשת אלפים שמונה מאות ארבעים וחמישה פסוקים, תרי"ג מצוות... – בכל אלו יש רק פעם אחת, שהתורה מבקשת מאיתנו מפורשות להתרחק ממשהו: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות, כ"ג, ז). זה לא רק שלא תשקר; זה הרבה מעבר – תתרחק משקרים. ולצווי הזה אין מקבילה בכל התורה כולה.

למה? איך יתכן שאפילו על מצוות יסודיות כמו עשרת הדברות או שבע מצוות בני נח הסתפקה התורה בשפה ענינית וממוקדת של עשה/לא תעשה, ורק לגבי השקר נקטה בביטוי חריף כל כך?

כדי להבין את זה, צריך להבין מה זה בכלל שקר?

אז כולנו יודעים, ששקר הוא כל מה שלא אמת, אבל מהי אמת?

"העיקר שהכל תלוי בו – הוא אמת, לילך בדרך אמת לפי מדריגתו, כי חותמו של הקב"ה אמת, והוא יסוד הכל, כי אמת הוא ראש תוך וסוף"... (ליקוטי מוהר"ן תורה קיב).

אמת היא – עיקר שהכל תלוי בו! העניין הזה של אמת ושקר הוא בסיסי ומרכזי ומשמעותי כל כך עד שהוא פוגש אותנו בכל רבדי החיים, ועל אחת כמה וכמה – כשמדובר בעבודה פנימית, כאשר אנחנו מבקשים להתקרב לעצמנו ולהשם יתברך.

כאשר בא אדם לעשות עבודה פנימית, הקו שצריך להנחות אותו במסע הזה, לפני הכל ותוך כדי הכל, הוא אמת. כל העבודה תלויה ונשענת על האמת! אם אין את הרצון הכנה הזה, להגיע אל האמת, אז אין טעם להתחיל בעבודה.
עבודה פנימית זה בשביל אדם שרוצה את האמת ומסכים לפגוש אותה, ולא משנה איך היא נראית. נכון, אני לא יודע מה אני הולך לגלות על עצמי במסע העלום הזה אל תוכי, אבל מה שאני מחפש, בראש ובראשונה – זה אמת.

מי אני באמת? לא – מי הפוסטר שלי! לא – מה התדמית שבניתי לי בעמל של שנים! לא – מה חושבים עלי, ולא – איך אני נראה! אלא, מי אני באמת: מה אני מרגיש באמת? מה אני רוצה באמת? מה קורה איתי? מה מצבי כרגע? איפה אני בעצם? מול עצמי? מול אשתי? ילדי? משפחתי? חברי? ולאן אני אמור להגיע עפ"י האמת?

וכאשר אני חותר לאמת-לאמיתה הזו, אשמח מכל תגלית על עצמי, אפילו אם היא כואבת ולא מצוחצחת ולא מצטלמת יפה ולא הירואית כמו בחלומות. כי אמת, אומר רבינו, היא המפתח: "שעל ידי אמת זוכה למצוא הפתח... ועל ידי אמת הקדוש ברוך הוא שוכן עימו" (ליקוטי מוהר"ן תורה ט), ובשבילה אני מוכן למסור נפש, להסתכן, ולבחון מחדש את החיים שלי, גם אם אני עלול לגלות, שכל החיים שלי זה שקר אחד גדול ושאני צריך לבנות הכל מהתחלה ולהיפרד לנצח מהתדמית החגיגית, שמלווה אותי שנים, לטובת זו האמתית.

לשקר – זה הדבר הכי קל. לכל אחד מאתנו יש דוקטורט בלשקר על עצמו ועל כל העולם, אבל כל כמה שהשקר הרסני בכל תחומי החיים, הרי כשמדובר על עבודה פנימית והתקדמות – אין אירוני יותר ממנו.

למה?

כי אי אפשר להתקדם עם לשקר! בלי אמת אתה יכול להסתובב, במשך שנים ארוכות, בניסיונות מדומיינים לעזור לעצמך, ולא לזוז מילימטר.

בלי אמת, אתה מסתכל, למשל, מדי ערב על המשקל ולא מבין למה זה המספר שאתה רואה? אולי המשקל מקולקל? כי מה כבר אכלת היום? – כלום! ממש כלום!

בלי אמת, אין לך סיכוי לפגוש את הילד הפנימי שלך, כי למה שהוא יבטח במי שמשקר לו?! מספיק שִקְרוּ לו כל החיים! למה שייפול שוב בפח הזה?!

בלי אמת, רוב סיכויים שלא תרגיש מה כואב לך. כי, נכון, החיים לא משהו... אבל הכאב הזה, החד, החותך, זה שמוציא ממך את הזעקה של "אני חלש וזקוק לעזרה!", זה שמניע אותך לקום בעוז ולהחליט על שינוי, כאב כזה רחוק ממך מאוד, וכמוהו, כמובן, גם השינוי.

אז מה אפשר לעשות, אם אני משקר? אני מבין, שאמת זה המפתח להתקדמות, אבל מרגיש, שהשקר מולחם עלי ומלווה אותי כבר שנים כמו חבר טוב אמתי – איך אני יכול להיפרד ממנו?

אז צריך לדעת, ששקר אינו אלא שאלה של הרגל רע: אף אחד לא נולד שקרן! כולנו נולדנו אמיתיים וקדושים וטהורים! בתוך כל אחד מאיתנו נמצאת נקודת האמת, רק שהיא מתפקדת כמו שריר, שבהיעדר שימוש עלול להתנוון ולהיחלש, אבל תמיד אפשר "לעשות שריר" מחדש, לחזור להשתמש בה, להאיר אותה ולגדלהּ.

ומתוך האמונה הזו, תפנה לגלות את שורשי השקר שלך. אתה לא משקר סתם כך! יש בתוכך סיבה לשקר הזה.

שוב תפסת את עצמך על איזה שקר גדול או קטן? אז בא, שב רגע בשקט ותשאל את עצמך: "למה אני משקר?" ובאותה נשימה תשאל גם: "ממה אני פוחד?" – כי זה סוד מאוד גדול, שכל השקרים שלנו, כולם באים מִפַּחַד. פחד גדול ונורא של ילד קטן בעולם ענק ומלחיץ ודורש אינסוף דרישות שרירותיות. אז תברר: "ממה אני פוחד כל כך שאני נופל לשקר?" וככה תגלה את הפחד, שמפעיל אותך וגורם לך לייפות את המציאות ולהתעלם מהכאב ולהתנער מאשמה ולעצום עיניים מול המעשים שלך. הפחד של הילד הקטן שבטוח, שהוא רע או אשם או טועה או לא בסדר או לא בכיוון, ובכל מקרה, חסר סיכוי.

אחרי שתפגוש את הפחד הזה, שמרחיק אותך מהאמת, תגלה לילד הפנימי שלך, שלמעלה מהאמת יש אמת לאמיתה.
האמת לאמיתה אומרת, שכל כמה שהסתבכת וטעית ונפלת ועשית שטויות והתלכלכת והיית לא בסדר, בשורש שלך אתה עצם הטוב. אתה חלק אלוק ממעל. אתה בן יחיד של הקדוש ברוך הוא. אתה אהוב וחשוב וטוב! כל כך טוב, שאין לך מושג!

ולכן הפחד מיותר, וכך גם השקר. כי האמת היא? שכל מה שתגלה על עצמך בדרך, לא גורע מהערך שלך ולא גורם לך להיראות מלוכלך; רק עוזר לך להתקרב, עוד קצת, אל השם יתברך. באמת.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר