אאא

הגמרא במסכת ברכות (דף ז' עמוד ב') אומרת מנין שהקב"ה מתפלל?

וצריך להבין, בשביל מי הקב"ה צריך להתפלל ועל מה הקב"ה צריך להתפלל, הרי מלאה כל הארץ כבודו וכאשר אנחנו מתפללים אנחנו מתפללים אליו, שהוא ירחם עלינו, שהוא יושיע אותנו, שהוא יעזור לנו, אז בשביל מה הקב"ה צריך גם כן להתפלל, הרי אליו מופנים כל התפילות כולם ?!

וצריך לבאר ולומר, הרבה פעמים אנחנו מתפללים תפילות והתפילות אינן מסודרות, צועקים בלב, מתחננים בלב, מבקשים, אבל התפילות לא מסודרות ואין להם את הסדר הנכון והצריך להיות, אז כאשר הקב"ה מתפלל, מה הקב"ה מתפלל?, הקב"ה לוקח את התפילות שאנחנו התפללנו לא בסדר והתחננו לא בצורה נכונה וצעקות שצעקנו מעומק ליבנו לא במקום הנכון ותחינות שהתחננו להקב"ה לא במקום שצריך והקב"ה מסדר את זה ומתקן את זה בצורה נכונה ואז הקב"ה, את התפילות שאנחנו התפללנו בלי סדר, הקב"ה מסדר אותם בצורה נכונה כך שיהיו קלות להכנס אליו וכך שיוכל לרחם ולהושיע ולקבל את כל תפילותנו בצורה מסודרת ובצורה נכונה.

ואז הקב"ה נהיה "כי קל שומע תפילות ותחנונים", הקב"ה מסדר את התפילות ואת התחנונים בצורה הנכונה והוא "קל שומע תפילות ותחנונים", שהוא סידר אותם בשבילנו שיעלו וירצו לפניו.

וכך מצאנו אצל בני ישראל, בארץ מצרים כתוב: "וימות מלך מצרים וישמע אלוקים את נאקתם" וצריך להבין, הרי אם מלך מצרים מת היו צריכים בני ישראל לשמוח ולמה נאנחו רק מתי שמת מלך מצרים? אלא מלך מצרים אסר על עם ישראל להתפלל ולבכות לפני הקב"ה, כי פחד כי אם יתפללו ויבכו, הקב"ה ישמע את תפילתם, אז הוא עשה אחד מהנימוסים והמנהגים של ארץ מצרים, בשביל כבודו של המלך אסור להתפלל, אסור לבכות, אסור להתחנן על כלום, כי אם מתפללים ומתחננים פוגעים בכבודה של מלכות, אבל מתי שמלך מצרים מת כל המצרים בכו על המוות של מלך מצרים ואז מתי שכולם בכו גם בני ישראל כביכול בכו על המוות של מלך מצרים ובליבם הם בכו על אנחתם על הצער שהם עוברים והקב"ה ברר ולקח את הצער ואת התפילה הזו שהתפללו כאילו על מות מלך מצרים ואת התפילה הזו, סידר אותה והכין אותה לפניו שתעלה שמתפללים על הצער ועל השיעבוד שבני ישראל משועבדים בארץ מצרים.

זהו יסוד גדול, כאשר יהודי מצטער ומתפלל והתפילה שלו לא מסודרת במקום נכון, הקב"ה לוקח את תפילתו מסדר אותה ומעלה אותה לפניו ואז יש מיתוק הדינים ורחמים על האדם.

וידוע, שאף דבר ואף ישועה לא קורה לאדם בלי תפילה ולכן אדם תמיד צריך בכל מצב בכל זמן שבליבו "קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה", שיהיה בליבו תפילה ותחינה, גם אם היא לא נראית במקום או לא נראית בזמן הכח של התפילה הזו הקב"ה מסדר אותה ובזמן לוקח אותה ומעלה אותה לפניו כריח ניחוח.