אאא

האישה – שסובלת מלקות ראייה שהוכרה על ידי ביטוח לאומי  ברמה של 60% נכות – הצטרפה לדבריה כהורה מלווה סיור סליחות של בית הספר לבקשת מחנכת הכיתה של בנה בן ה-17.

לייעוץ בנזקי גוף:

עורך דין דיני נזיקין

הסיור התנהל בלילה ברחבי ירושלים. התלמידים ביקרו במשכנות שאננים, נחלאות ובשכונות נוספות. כשהגיעו לרובע היהודי של העיר העתיקה וצעדו בדרכם לכותל, האישה נפלה ונפצעה ביד.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בעכו, נגד בית הספר ונגד משרד החינוך, שהגיש הודעת צד שלישי נגד עיריית ירושלים.

התובעת טענה שהאוטובוס היה אמור לעצור ליד הכותל ולהוריד את התלמידים, אולם הוא עצר במרחק רב והם נאלצו ללכת מרחק רב עד שהגיעו לעיר העתיקה. 

היא סיפרה שהם צעדו בסמטה חשוכה ללא תאורה ומבלי שניתנה כל אזהרה. באותה סמטה היא נפלה, לטענתה עקב מכשול שהיה בדרך, מבלי שיכלה לראות אותו.

אחד המורים חבש את ידה. היא סירבה להתפנות לבית חולים, בתקווה שהכאב יחלוף. לטענתה, מסלול הסיור שונה ללא אישורים מתאימים.

מנגד, עדי הנתבעת טענו כי לא היה מכשול במקום.

מומחה מטעם בית המשפט הסכים עם דעתו של מומחה מטעם התובעת, שלפיה נותרה לה ביד נכות נוירולוגית בשיער 80%.

רחובות אינם "סטריליים"

השופטת שושנה פיינסוד-כהן דחתה את התביעה. התובעת לא ידעה לציין היכן בדיוק נפלה או מתי, העירה השופטת.

"נתקלתי במשהו, הרגשתי שחתכתי את הרגל", סיפרה התובעת, אך לא יכלה לתאר מהו המכשול שגרם לנפילה, האם מדובר למשל אבן, מים, או משהו אחר. 

בנוסף, לא הייתה שום עדות אחרת על מכשול כלשהו, שגרם לכך שהתובעת נפלה. "איני יכולה לקבוע כי עצם נפילתה, הינה ראיה כי קיים היה מכשול שאם תאורה טובה יותר או פנסים, ניתן היה לראותו טוב יותר. איני בכלל יכולה לקבוע כי הנפילה אינה נובעת ממצבה הרפואי והראייתי", הסבירה השופטת.

השופטת אף הסבירה שמדרכות ורחובות אינם משטחים "סטריליים". נפילות קורות גם כשאין גוף שאחראי לכך. ויש גם סיכונים "רגילים" – נפילה בשל מנח לא נכון של הרגל, אובדן שיווי משקל או חוסר תשומת לב, במיוחד כשמדובר באדם שסובל מבעיית ראייה.

"לאור כל האמור לעיל התובעת לא עמדה בנטל המוטל לפתחה להוכיח קיומו של מכשול, להוכיח כי נפלה עקב מכשול ולהוכיח כי אף במידה והדבר אכן אירע, נובע הדבר מהפרת חובה חקוקה או רשלנות כלשהי של הנתבעת", קבעה השופטת.

למרות זאת, השופטת לא חייבה את התובעת בהוצאות הנתבעת, כיוון שאצל הנתבעת היו "בעיות ראייתיות" ועדיה עשו רושם לא מהימן.

בתוך כך השופטת אף הביעה את הערכה רבה לתובעת – אישה שלמרות מצב בריאותי לא-פשוט, עושה רבות למען אחרים.

עוה"ד איתן פרגו, ראש מחלקת תאונות, ממשרד עו"ד דוד פייל ושות' מסביר:

"עילות הדחייה המרכזיות היו ראייתיות, דהיינו, לא עלה בידי התובעת להוכיח את סיבת נפילתה.

בנוסף התייחס בית המשפט לכך שהתובעת נמנעה מלהעיד עדים, כגון בנה שהיה בסמוך, או תלמידים ומלווים אחרים, דבר הפועל לחובתה.

בית המשפט אף התייחס להיותה של התובעת כבדת ראייה, ולכך שלא הביאה זאת לידיעת צוות בית הספר.

מחדליה של התובעת באי הבאת ראיות לקיומו של המכשול (צילומים למשל) ועדויות בדבר אופן נפילתה והגורמים לה, הינם הגורם המרכזי לדחיית התביעה".

  • ב"כ התובעת: עו"ד מישאל גרשון
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ד. ויסגלס
  • ב"כ צד ג': עו"ד א. גדות  

לעורכי דין נזקי גוף • לפסק הדין לחצו כאן

המגיב: ד"ר איתן פרגו, ראש מחלקת תאונות, ממשרד עו"ד דוד פייל ושות'.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין" 

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.