אאא

צעיר בן 32 נפגע בתאונת דרכים קטלנית שאירעה ב-2008, כשרכב על אופנוע שהיה שייך למעסיק שלו – רשת מרכולים. במשך יותר משבעה חודשים הוא היה מאושפז בבית לוינשטיין. הוא נותר משותק בפלג גופו התחתון, מתנהל בכסא גלגלים ונדרש לצנתר עצמו מספר פעמים ביום.

לייעוץ בענייני נזיקין:

עורך דין דיני נזיקין

האירוע הוכר כתאונת עבודה, והאיש קיבל תגמולים מביטוח לאומי. במקביל, הוא הגיש בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב תביעה נגד חברת הביטוח "הפול" – המאגר הישראלי לביטוחי רכב.

לאחר שחישב את נזקיו השונים, בהם הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, עזרה חיצונית, כאב וסבל, דיור ועוד, פסק לו המחוזי פיצוי בסך 6,419,000 שקל, אך מלוא הנזק נבלע בתגמולי הביטוח הלאומי שהצטברו ל-6,673,00 שקל.

מעבר לזה, האיש קיבל תשלומים חודשיים בסך 10,000 שקל בסכום כולל של כ-1.1 מיליון שקל מחברת הביטוח. בשורה התחתונה, התוצאה הייתה שנדרש להחזיר לחברה סכום נכבד של למעלה מ-1.3 מיליון שקל.

בעקבות זאת הוא הגיש ערעור בביהמ"ש העליון, בו הציג טענות רבות, בהן כי צריך היה להעמיד את הפסד ההשתכרות על 100% ולא 75% כאחוז הנכות התפקודית שנקבעה לו, וכי היה מקום להעמיד את בסיס השכר על סכום גבוה יותר.

עוד נטען, בין היתר, כי המערער קופח קשות גם בנושא הניידות, בהתחשב בכך שהוא משתמש ב"וואן", כולל ציוד ואביזרים נלווים.

"הפול" הגישה ערעור נגדי, בו טענה, בין היתר כי הנכות התפקודית צריכה לעמוד על 70% ולא 75%, וכי בסיס השכר לעבר ולעתיד נקבע בהתעלם מעברו התעסוקתי של המערער.

חורג כלפי מטה  

השופט יצחק עמית קיבל חלקית את הערעור ודחה את הערעור הנגדי. השופט אמנם לא מצא מקום להתערב במרבית רכיבי הנזק שנפסקו למערער, אך עם זאת הוא סבר "כי יש מקום להתערב בשני ראשי נזק, והם: הפסד השתכרות לעתיד וניידות", כתב השופט.

אכן, באופן כללי יש לעודד נפגעים לצאת לעבוד, אך יש להתבונן בכל מקרה לגופו. "גם אם הניזוק אינו 'שבר כלי', אין משמעות הדבר כי נותרה לו יכולת השתכרות", הבהיר השופט.

השופט הזכיר שהמערער נאלץ לצנתר את עצמו 8 פעמים ביום, סובל מבעיות רפואיות רבות, ואפילו התארגנות ליציאה מהבית אינה פשוטה במקרה שלו.

"בהתחשב בכל אלה, בהתחשב בשנים שחלפו מאז התאונה, ובהתחשב בהשכלתו, בכישוריו ובעבודותיו הקודמות, אני סבור כי יש לראות את המערער כמי שאיבד את כושר השתכרותו לחלוטין ויש לקבל את הערעור בנקודה זו ובהתאם לכך לחשב את הפסד ההשתכרות",קבע השופט.

לגבי הניידות, השופט העיר כי הסכום החודשי שנפסק "חורג מהמקובל כלפי מטה", והחליט להגדילו ב-270,000 שקל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

התוצאה הייתה כי לסכום שנפסק לזכות המערער התווספו 849,000 שקל, כך שהפיצוי הכולל יעמוד על 7,268,000 שקל, ממנו יופחתו תגמולי ביטוח לאומי. עוד נקבע כי המשיבה תשלם שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מיתרת הסכום שנפסק.

לא נפסקו הוצאות משפט. אל פסק הדין הצטרפו השופטים צבי זילברטל ונעם סולברג.

  • ב"כ המערער (והמשיב שכנגד): עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ ועו"ד ד"ר פנחס זלצר
  • ב"כ המשיבה (והמערערת שכנגד): עו"ד עו"ד משה עבדי ועו"ד גלית בן ארי

עורכי דין דיני תאונות עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת:  עורכת דין ורד פרי עוסקת בדיני נזיקין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.