חאלד ומוחמד מחאמרה, בני-הדודים מהכפר יטא באזור חברון שביצעו את הפיגוע הקטלני בשבוע שעבר בתל אביב, לא נדרשו ליותר מידי מאמצים כדי להניח את ידם על כלי הנשק שפלטו את כדורי המוות לעבר הנוכחים במתחם שרונה, ולו בשל הסיבה הטריוויאלית שאלו לא היו רובים שנרכשים בממון רב בשוק הנשק החופשי והלא-חוקי הפורח בישראל וביו"ש.
הכירו את רובי ה'קרלו', זהו כינויים הפופולרי ברחוב הפלסטיני, כינוי המתכתב עם דגם ה'קרל גוסטב' המוכר והישן, מקור ההשראה לייצורו של ה'קרלו'.
הוא זיוף של ה'קרל גוסטב' השוודי מלפני כ-50 שנה, והוא זול וזמין לכל החושק בו. כבר יותר מעשור שה'קרלו' הקטלני מוכר לרשויות הביטחון בישראל. עד כה, היות והשימוש שנעשה בו היה בעיקר בעולם הפלילי, הוא לא עלה על שולחן הדיונים ולא ננקטו כנגדו פעולות אופרטיביות כדי לעצור השימוש בו ואת ייצורו שתופס תאוצה לאחרונה.
לפני כ-15 שנה תפוצתו של ה'קרלו' היתה נמוכה והוא שימש בעיקר לירי בחתונות. עם הזמן, בשל התייקרות כלי הנשק הסטנדרטיים - עד כדי 60-80 אלף שקלים לרובה בודד - שודרג ה'קרלו' ותפוצתו גברה. כמעט מי שמעונין בו יכול לרכשו בעד 3,000 שקלים ומעלה, בהתאם לרמתו ה"איכותית".
לפני כמה חודשים, לאחר שנשק זה הרג את הדר כהן הי"ד ממשמר הגבול בפיגוע סמוך לעיר העתיקה בירושלים, נפלהה ההחלטה בקרב גורמי הביטחון השונים - צה"ל, שב"כ ומשטרה - על הקמתו של צוות משותף לנושא זה כדי להפחית את ייצור ה'קרלו' שכבר הפך לסמל אצל הערבים בשטחים ובישראל. בשנת 2012 התגלתה בפשיטה משטרתית מחרטת נשק בחווארה שבאזור שכם, בה ייצרו את הרובה החדש בקצב מוגבר. עם הביקוש לכלי הנשק הזה, נפתחו מחרטות חדשות גם באזור חברון.
ה'קרלו' מורכב מחלקים מאולתרים שברשותו של החרט. בדרך כלל, אלו כלי נשק ישנים שיצאו מכלל שימוש. במחרטות מתקינים להם קדח בקוטר תשעה מילימטרים ומתאימים תחמושת עבורם. זה נחשב לדגם משופר. הצעירים המייצרים אותו בכוחות עצמם, עושים זאת בסטנדרטים נמוכים אף יותר, כשקנה הרובה יכול להיות צינור מים אקראי ממתכת.
כך או כך, כשאין את המודיעין הנכון ברגע הנכון, גם רובה 'קרלו' מצ'וקמק יכול לגבות חיים יקרים של יהודים. במילים אחרות: כשאלוקים רוצה - גם מטאטא יורה.