אאא

נציגי יהדות התורה בירושלים עושים לא מעט רעש בכל הקשור לניסיונם למנוע הקצאה ותקצוב לישיבת "חכמי לב", ישיבה חרדית בה נלמדים לימודי חול יחד עם לימודי הקודש. אינני יודע איזה רעיון הם משרתים, אבל הם פועלים בכך בגלוי נגד האינטרס החרדי. הימים בהם רק סוג אחד של לימוד וסוג אחד של ישיבות התאים לכולם, כבר אינם. מי שלא מכיר במציאות העכשווית עושה עוול לציבור.

גדלנו, מבחינה מספרית הציבור החרדי היום אינו מה שהיה בעבר. ככל שהמספרים יותר גדולים, כך גם הגוונים השונים הופכים ליותר בולטים. כל אדם הוא ייחודי ושונה מרעהו, שונה פיזית, שונה מנטלית ושונה נפשית. ככל שמתרבים האנשים השונות באה לידי ביטוי יותר ויותר. אם יש אדם גבוה אחד מתוך קבוצה של אנשים ממוצעים, אזי הוא חריג, אך אם יש קבוצה של גבוהים מתוך קבוצה גדולה של ממוצעי קומה, אזי זוהי קבוצה בעלת צרכים אשר יש להתחשב בה.

עם קום המדינה, המגזר החרדי התנהל כקהילה קטנה, וקהילות קטנות אין להן את היכולת לתת מענה לצרכי כל יחיד ויחיד. קהילה קטנה גם יכולה להתנהל פוליטית ככל העולה על רוחה אל מול שאר האוכלוסייה, כי דרישותיה וצרכיה אינן משפיעות כמעט על הכלל. שני פרמטרים אלו השתנו, המגזר החרדי מכיל היום הרבה מאד שונות והרבה גוונים בתוך עצמו, והוא משפיע מהותית על המדינה כולה.

כאשר יש אדם האוהב להתפלל בנוסח קרליבך במקום בו בקושי יש מניין, אזי יצטרך לשמור העדפותיו לעצמו. עם זאת, כאשר יש מניין ויותר של אנשים האוהבים נוסח זה, אזי הם יבקשו לפתוח לעצמם מניין נפרד, ולהתפלל כפי שליבם חפץ. זה נכון להעדפה בסגנון מוזיקלי, וזה נכון גם לסגנון לימוד, רמה רוחנית, אורח חיים ועוד הרבה בחירות, מנהגים וניואנסים. ככה זה, כאשר יש הרבה אנשים, הם מתקהלים באופן טבעי עם הדומים להם ובעלי העדפות דומות לשלהם.

היום, יש הרבה מאד זרמים, רעיונות, ודעות במגזר החרדי, ובמקביל יש גם הרבה רבנים והרבה אורחות חיים. נהרא נהרא ופשטיה. לא תמיד כולם מסכימים עם כולם, והיו אף מחלוקות חריפות בין רבנים ובין קהילות וחסידויות שונות, לרוב על נושאים עקרוניים וחשובים. עם זאת, כמעט תמיד ישנה ההבנה שגם ל"אחרים" יש את הזכות לבסס קהילה ולקבל הקצאות ומשאבים מן הרשויות.

בנוסף, היום המגזר החרדי משפיע על המדינה כולה. כאשר 400 בחורי ישיבה קיבלו פטור מגיוס, אף אחד לא ראה בכך חריגה או משהו שאינו מתקבל על הדעת. אך כיום בעיני רבים שאינם שומרי תורה ומצוות זה נתפס כאיפה ואיפה. ולא, לא תמיד מדובר ברדיפת חרדים, אלא באמת בתחושת עוול על כך ש"הבן שלי משרת ומסתכן והם יושבים להם לבטח בישיבות".

יתר על כן, ישנם תקציבים המיועדים לחרדים, כאשר היה מדובר במספר זעום של אנשים אזי זה בטל בשש מאות, אך כאשר מדובר במאות אלפי אנשים זה כבר מכביד על תקציב המדינה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לאור זאת, כאשר קמות מסגרות חדשות אשר באות לתת מענה לצרכים השונים של אנשים שכבר אינם מועטים, יש בכך בשורה גדולה. הדוקטרינה בה כולם צריכים ויכולים להתאים את עצמם לתבנית יחידה ואחידה היא איננה מעשית. במקרה הפחות גרוע היא פשוט תגדיל את כמות הנושרים ותעצים את השולים, במקרה היותר ריאלי היא תוביל לפירוק חברתי, וזה אינני חושב שמישהו מעוניין.

כאשר קמה ישיבה חדשה בסגנון חדש ובתמיכה של רבנים ותלמידי חכמים, גם אם לא כל הרבנים מסכימים (וידוע כי בהרבה סוגיות לא כל הרבנים מסכימים פה אחד), מן הראוי לתת לה את הכבוד ואת האפשרות להתקיים ולשגשג. רבים יכולים למצוא בה מקום להתעלות והתקדמות, וגם אם דרך הלימוד בה איננה במיינסטרים, צריך לזכות שגם בעלי הדעות השונות צריכים למצוא מקום לממש את סגנונם וכישוריהם.

הניסיון למנוע מחוג מסויים, או מסגנון חינוך מסויים, להתקיים לצד מערכות החינוך הקיימות, לא משפר את הקיים אלא רק מונע ממנו לזהות את הצרכים החדשים והמשתנים. אגב, לא אתפלא אם לימים ילדיהם של אותם מתנגדים יתדפקו על דלתות ישיבה זו.

גדלנו, והגיע הזמן שנחשוב ונתנהג כמו גדולים. יש להבין את ההשלכות של הגודל, ולקחת אחריות על כך. יש לזכור תמיד שצריך לתת מענה וביטוי לכל קבוצה ולכל סגנון, והתעלות של כל אחד ואחד בהתאם ליכולותיו, רצונותיו ושאיפותיו, היא שתהיה התועלת הגדולה לכלל.