אאא

לראשונה מאז התמנה לתפקידו, הופע היום (שלישי) נדב ארגמן, ראש שירות הביטחון הכללי, בפני מליאת ועדת החוץ והביטחון בכנסת. במהלך סקירתו, וסקירת ראש חטיבת המחקר בארגון, עלו סוגיות שונות שעל סדר היום הביטחוני והציבורי.

"מאז החל גל הטרור באוקטובר האחרון", ציין ראש השב"כ, "בוצעו מעל ל-300 פיגועים וניסיונות פיגועים משמעותיים - לא כולל פיגועים של יידויי בקבוקי תבערה - מהם כ-180 פיגועי דקירה, מעל 90 פיגועי ירי וכ-30 פיגועי דריסה". לדבריו, חודש אוקטובר 2015, תחילת גל הטרור, הראה עלייה דרמטית במספר הפיגועים, אבל יש לראותו גם כנקודת שיא למגמה עקבית של עלייה בפיגועים באיו"ש שהחלה כבר ב-2012. מרבית הפיגועים בהסלמה הנוכחית הינם של מפגעים בודדים, ממניעים אישיים, בעוד מספר הפיגועים שבוצעו ע"י ארגוני הטרור הממוסדים הינו נמוך יחסית.

בהסלמה הנוכחית סיכלו כוחות הביטחון ושב"כ כ-240 פיגועים משמעותיים, ורק בחמשת החודשים הראשונים של 2016 סוכלו 11 ניסיונות לפיגועי התאבדות, 10 ניסיונות לפיגועי חטיפה, ומעל 60 ניסיונות לפיגועי ירי – רובם מטעם חמא"ס, אשר פועל ללא הרף לערער את היציבות באיו"ש. בחודשים האחרונים ניכרת ירידה במספר הפיגועים לעומת אוקטובר 2015, אשר בו בוצעו כ-600 פיגועים, מהם 81 פיגועים משמעותיים, וזאת מול חודש יוני 2016 שבמהלכו בוצעו 103 פיגועים, מהם 9 פיגועים משמעותיים.

הירידה במספר הפיגועים הוסברה, בין השאר, על ידי מספר הסיכולים הגבוה, שיפור ביכולות ההתרעה של מערכת הביטחון ושב"כ את מול המפגעים הבודדים וכן מיקוד ההרתעה במפגעים וסביבתם הקרובה, תוך שמירת מרקם החיים לכלל האוכלוסייה הפלסטינית. כל אלו, על פי הסקירה, יצרו תחושה בקרב הציבור הפלסטיני באיו"ש של חוסר תוחלת בהמשך ההסלמה, והדבר מגובה גם בסקרי דעת קהל שנערכו ע"י הפלסטינים והוצגו בסקירה.

אך למרות הירידה בפיגועים בפועל, ארגמן דיווח כי מספר האיומים מאיזור יהודה ושומרון כיום גבוה יותר מזה שלפני ההסלמה. על אף שמספר הפיגועים בירידה הרי שישנה עליה משמעותית במספר הסיכולים. מגמה זו מצביעה על כך כי המציאות באיזור כיום עדיין מאוד נפיצה, ואירועים חריגים עלולים להביא להתפרצות מחודשת.

ראש השב"כ ציין כי לכך יש להוסיף, את התחושה הרווחת בקרב תנועת הפתח' והציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון כי העידן של אבו מאזן מתקרב לסיומו - והמערכת מצויה למעשה בתקופת מעבר לקראת התגבשותה של הנהגה חדשה. תחושה זו, מניעה פעילים בכירים בפתח להתחיל ולשפר מעמדם לקראת "היום שאחרי" אבו מאזן תוך ניסיון לייצר קואליציות ביניהם ולהתחרות על תמיכת פעילי השטח של התנועה. מאבק פנימי זה מלווה בהצהרות לוחמניות של חלק מהבכירים בניסיון לשפר מעמדם לקראת "היום שאחרי".

בהקשר לרצועת עזה נאמר כי השקט הנוכחי בה הינו מתעתע. זאת על רקע המצוקות הגוברות ברצועה, הנוכחות של גורמי דאע"ש ברצועה ותהליכי בניין כוח והתעצמות מואצים מצד החמאס. ארגמן סיפר כי מאז צוק איתן בוצעו כ-80 פיגועים מרצועת עזה. לדבריו, זו התקופה השקטה ביותר ברצועה זה למעלה מעשור.

הסיבות לשקט היחסי, לדבריו, הן רתיעת חמאס בעיקר בשל היעדר מוכנות אופטימאלית למערכה ומדיניות ישראלית מאוזנת אל מול הרצועה, במישור הביטחוני והאזרחי כאחד. באשר לדעת הקהל ברצועה, ציין ראש השב"כ, כי על רקע המצב הכלכלי- אזרחי, קיימת מורת רוח גוברת על תפקוד חמאס - הגוררת ביטויים מצומצמים בשטח, רמת אמון נמוכה ביכולתם של ממשלת ההסכמה ותהליך הפיוס לשפר את המצב הכלכלי-אזרחי. לדבריו, על אף הביקורת הציבורית הגוברת מול חמאס, ההערכה שהציבור לא יחתור להפיכה נגד הארגון בשל החשש ממנו.

ראש השב"כ אמר עוד כי בתחום הצבאי חמאס פועל לשיקום מערכיו לאחר מבצע 'צוק איתן' - ומוסיף להשקיע משאבים רבים בהיערכות למערכה הבאה, זאת לשם חילוץ הישגים פוליטיים-מדיניים משמעותיים.