אאא

אנו לא חיים במשטר קומוניסטי, ולא בממלכת יוון העתיקה שהכריזה מלחמה על לימוד התורה. דווקא בעידן של שגשוג תורני וחופש דת, ישנן נשים שגילו את התענוג שבלימוד הגמרא והן נאלצות לעשות זאת בסתר שמא יתפסו. נשים שמתמסרות ללימוד והן יראות ה', הן לומדות בבתי מדרש ובאופן עצמאי, כשהידיעות שלהן עמוקות ויסודיות. רבות מהן מבקשות וזכאיות לקבל הכרה פורמלית להיות פוסקות בהלכה והנהגה רוחנית נשית. ואני שואלת בפשטות, למה לא? ובוודאי בהלכות שנוגעות לנשים, בפרט שחובת נשים ללמוד - "חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה" (רמ"א יו"ד רמ"ו, ו)

לומדות רבות מוצאות מקום אישי בלימוד תורה. נשים שהן עצמן יראות שמים, בקיאות בעומק ובמרחב התלמודי וידיעתן לא נופלת מידיעתו של תלמיד חכם מצוי. אומנם זה לא נפוץ כל כך במגזר החרדי, אך נשים כאלו קיימות ואף מקבלות שכר על לימודן. בעיני רבות, ערך הלימוד והפסיקה הוא קניין, שתורת ה' הופכת לתורה שלהן גם בדרך המובילה לאחריות ולהיענות לאתגרים ההלכתיים והמוסריים, לדרישתן של נשים השואלות ונזקקות לכך.

למרות האמונה הרווחת בקרב גברים מסויימים, אין ברצון הלומדות לעורר פרובוקציות ולקרוא תגר על ההגמוניה הגברית. מדובר בנשות חיל, המחזיקות בבתים כשרים ומקפידות על ההלכה. ישנה כאן הזדמנות להפריה הדדית הנוצרת מסיעור מוחות משותף של רבנים גדולי תורה ו"נשות הלכה" שיש ביכולתה להניב אך תועלת לציבור הנשים, ובכוחו ליצור הכרעות הלכתיות שבכוחן לתת מענה לציבור שומר המצוות. ביתרון של ריבוי גישות, ראייה והבנה אחרת, ופרספקטיבה נשית שלא נלקחת בחשבון בהכרעות שבתורה שבע"פ.

ובעיקר אותו התחום ההלכתי שצנוע יותר שיהיה מסור בידי הנשים, נשלט בידי מונופול גברי. פסיקות בענייני טהרת המשפחה ואורח חיי האישה מוחלטים רק בידי גברים. ללא שום אפשרות שנשים הבקיאות בתחום תהיינה אלטרנטיבה למבקשות זאת. בעוד שהלכות אלו מסורות בעיקר להן. הן מבינות את הדברים מכלי ראשון, הן מנוסות. נושא זה קשור בנושאים שהצניעות יפה להם, ובשל כך נשים רבות מעדיפות לפנות בנושא לאישה. מעורבותן של חכמות ההלכה עשויה לשבור מחיצות בפני המהססות לשאול, אשר נותרות פעמים רבות בספק, ומתוך כך באות לידי החמרת יתר או לידי עבירה. האפשרות שנשים יפסקו הלכה בהלכות נשים תגדיל את שמירת ההלכה ואת מעגל נאמניה בקרב קהלים, שללא הוראה נשית נותרים בחוץ.

יתירה מכך, היהדות האמיתית, קיומה והמשכיותה תלויה גם היא בעצם הלימוד של הנשים. הרב סולוביצ'יק חידד בשיחתו חובת הלימוד ואת השינוי בדורותינו:

אפילו אם היה אסור מן התורה ללמד תורה שבעל פה לנשים, היום, בתקופה שנשים שוות לאנשים הן באקדמיה, והן במדיניות, והנשים לא יסכימו להתנהג לפי התורה אם העניין לא יהיה מובן להן ממקורו במקרא ובגמרא, מוכרחים אנו להתיר להן ללמוד גם תורה שבעל פה. (על תורה שבכתב פסק הרמב"ם שאין איסור "אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית..." (הלכות תלמוד תורה א', יג.)

בספר חסידים פסק כי אדם חייב ללמד את בנותיו מצוות מעשיות המחייבות אותן:

"חייב אדם ללמוד לבנותיו המצוות כגון פסקי הלכות וכו'... וממשיך - אבל הלכות מצוות ילמד לה, שאם לא תדע הלכות שבת - איך תשמור שבת?! וכן כל מצוות כדי לעשות להיזהר במצוות.(ספר חסידים, סימן שי"ג).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בימינו, שנשים ממלאות כל תפקיד בעולם ובהצלחה, אין מניעה, טכנית או הלכתית שאישה לא תוכל לפסוק בהלכה. קיימים לנו הכלים להכשרה ובחינה של כל ניגש או ניגשת לבחינות הרבנות, הן ברמת הידיעות והן ביכולות אנליטיות. אם אשת הלכה צלחה את כל המבחנים, מן הראוי לתת לה מלוא כבוד התורה. בכוחה להגדיל תורה ולהאדירה, שתוכל להמשיך את דרכן של בנות צלפחד שעמדו בהלכה לפני משה רבנו והזקנים, ודבורה הנביאה ששפטה את ישראל, ואת דרכה של ברוריה בת רבי חנינא בן תרדיון אשת התנא רבי מאיר ששנתה שלש מאות הלכות ביום ולימדה תורה לתלמידים. ועוד נשים לאורך ההיסטוריה עד לימי האחרונים שלמדו תורה ולא עלה על דעתו של אף אחד לטעון טענות נגד הדבר.

בעידן של שגשוג תורני קיים מגדר שלם, נשות המגזר החרדי, המקיימות את המצוות במסירות וביראת ה', עצובה הנטייה החרדית לצמצם את ידיעותיהן בתורה למינימום ההכרחי.

יתכבדו כל חסרי הבטחון וירגעו, אין פה קריאת תגר על הגברים ואין השתלטות על המרחב. שלכתחילה לא היה זכות לגברים לקבל מונופול עליו. אלא מדובר בריבוי קולות בשיח ההלכתי. שיח נכון בנוף של התורה בעל פה. 

צורך זה מקבל משנה תוקף בשל המצב המצער, כפי שנגלה לעינינו שגברים מתוקף ההגמוניה הגברית על ההלכה נצלו את הכוח והפכו את תורתם לכלי זדון לניצול ופגיעה בנשים. אנו הנשים זקוקות לאלטרנטיבה אמתית, אלטרנטיבה שתדאג לשלומן ולרווחתן של נשותינו.

אריאלה פישר פעילה חברתית וחברה בעמותת 'נבחרות'