(עטיפת השיר)
אאא

בכל שנה ושנה, עם דמדומי בין הזמנים של חודש אב ולקראת תחילתו של זמן אלול המקודש, ראש ישיבת "עטרת ישראל" הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, נוהג לספר את הסיפור הידוע - "יצחק אלחנן שמאלה".

הסיפור מיוחס לגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זיע"א, רבה של קובנא, שבהיותו צעיר התקשה בלימודו וכמעט עבר מהחיידר לעבוד אצל הסנדלר. כאן, מגיע תיאור של מה היה קורה אילו אכן היה נשבר באותם רגעים קשים... אך האמת היא שהוא לא נפל באותם זמנים גורליים, אלא ישב ושקד בעולמה של תורה ביגיעה אדירה, עד שזכה להגיע למדרגתו העצומה.

כשראש הישיבה מסיים את סיפורו, הוא מכה על הסטנדר וזועק בנהמת לבו: "עימנו כאן כעת משה, דוד, יצחק, חיים ויעקב. אך זאת יש לדעת: לא משה כאן, כי עם הרב הגאון אביר הרועים ר' משה שליט"א. ולא יעקב כאן כי עם האדמו"ר המלוב"ן ר' יעקב שליט"א הם אלו העומדים במעמד זה. הן אמת, נראים הם כעת כבחורים צעירים בשם חיים או יצחק אך בתוכם נמצא מרן ר' יצחק והגאון האדיר ר' חיים".