רינה ותפילה הילכו יחד? במשך שנים רבות התנגדתי לכל נושא מנייני הקרליבך וטענתי בתוקף כי תפילה זה לא זמן שירה וכי למרות אהבתי לשיריו של הרבי המרקד אין מקומם בבית הכנסת. כך נמנעתי מלהשתתף במנייני קרליבך השונים כאידאולוגיה.
אולי זה אני, ואולי זה קרליבך שהגיע לכל מקום, או השילוב התוסס שבין השניים, הביא לכך שהחלטתי השנה לנסות את מזלי או יותר מדויק את מזלו של יצחק מאיר ומניין הסליחות הפופולרי שלו.
לאחר שנים בהם נערך המניין בבית הכנסת אוהל נחמה בקטמון ומפאת הביקוש הרב עבר המניין לבית הכנסת ישורון בקינג ג'ורג', בית כנסת ענק ורחב ידיים שהתמלא עד אפס מקום באלפי (!) מתפללים מכל הגוונים. על אף שבסקירת עין מהירה רוב הציבור היה חובשי כיפות סרוגות היו שם גם שטריימלים ומגבעות רבות ומכל גווני הקשת הדתית-חרדית.
כמות האנשים הגדולה שמילאה את בית הכנסת וצבאה על פתחיו, שלא רגילים לעומס שכזה, הביאה להתחלה מאוחרת למדיי של הסליחות, כחצי שעה לאחר המתוכנן. מאיר אותו אני מגדיר כ"זמר החסידי הראשון ששר בהברה ספרדית" עלה לאחר דברי פתיחה והתעוררות קצרים של האח, ידידיה מאיר, ופתח לצלילי הגיטרות שליוו אותו ב"אשרי יושבי ביתך".
אם יש דבר שאני שונא במיוחד זה כאשר מחברים בכוח מילים למנגינה וכאשר מחפשים לדחוף מנגינות בכל מקום, יצחק מאיר הצליח בכישרון רב לדלג על שני ה"פשעים" האלה כשהוא מקפיד לשמור על המבנה הנכון של הפסוקים והפיוטים ולא לגרום לעיוותים שלפעמים נפוצים גם בקרב יודעי ספר.
אחד הדברים המרגשים ביותר בסליחות הראשונות עם יצחק מאיר היה דווקא הקהל שלא הפסיק לשיר במהלך כל הערב, שירה אדירה מהלב, כזו שהזכירה לי רק את השירה בימים הנוראים בישיבה בה למדתי.
יצחק מאיר לא שימש כזמר, ולא היה מדובר ב"הופעה", הוא התנהל כ"בעל תפילה" שמנחה את הקהל שלו לתוך המנגינות ומהן החוצה, בכישרון ובחן רב. כשהתחושה הייתה של תפילה. מאיר גם העניק זמן לומר את הסליחות עצמן במתינות מבלי להזדרז כך שאווירת התפילה נשמרה בצורה מצוינת.
רבים מחבריי טענו כי סליחות אומרים רק בבית הכנסת השכונתי ולא עם מוזיקה וכדומה, אינני מתווכח עם תחושותיהם אך הסליחות שאני השתתפתי בהן אתמול היו סליחות מרגשות ברוב עם ובליווי צדדי של מוזיקה שלא לקחה את הבמה ולא השתלטה על התפילה עצמה.
בסליחות אמש אמרנו את הפיוט "לשמוע אל הרינה ואל התפילה" ואת שני אלו הצליח מאיר לשלב יחד בצורה מוצלחת ומעוררת את הלב ולפי איך שבית הכנסת היה נראה אמש הוא יזדקק בשנה הבאה למקום גדול יותר.
