אאא

בשנים האחרונות בתי המשפט הכריעו לטובת חברות אירופאיות העוסקות בייצור ושיווק של בגדי נשים, וחייבו שני שותפים – גבר ואישה שהיו שותפים בחברה זכיינית לשיווק המוצרים בארץ – לשלם להן מיליוני שקלים.

לייעוץ בהליכי הוצאה לפועל:

עורך דין הוצאה לפועל

במקביל, במשך שנים השותפים ניהלו גם מערכת יחסים זוגית, הגם שהאיש נשוי ומתגורר עם אשתו כחמישים שנה.

האיש לא קיים את פסקי הדין שניתנו נגדו, והחברות פתחו נגדו תיק הוצאה לפועל.

כשלושה חודשים לאחר פסק דין שניתן נגדו, פתחה נגדו אשתו תביעה למזונות בביה"ד הרבני בתל-אביב. היא טענה כי נודע לה, יחד עם כל עם ישראל, מכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות על הרומן הארוך שלו עם שותפתו.

בביה"ד סוכם שהוא ישלם לה מזונות של 25,000 לחודש. אלא שהוא לא שילם, ובשנת 2012 אשתו פתחה תיק הוצאה לפועל.

בשלב זה התעוררה שאלה – איזה חוב שלו יקבל קדימוּת, האם המזונות לאשתו או החובות לחברות הגרמניות, הנושות.

חברות אלה הגישו בבימ"ש השלום בתל-אביב תביעה נגד האישה, בה ביקשו מביהמ"ש להצהיר כי תיק ההוצאה לפועל שהיא פתחה הוא למעשה פיקטיבי.

הן טענו שיש להורות על הפסקת הליכי גביית המזונות ולהורות על סגירת התיק, וכן להורות לנתבעת להעביר אליהן כל כסף שקיבלה במסגרתו.

הנתבעת טענה, בין היתר, כי תביעת המזונות שהגישה נגד בעלה כנה, וכך גם תיק ההוצל"פ שפתחה, ולכן, בהתאם לדין, יש לתת לחוב המזונות קדימוּת על פני חובות אחרים של בעלה.

הנתבעת לא הכחישה שידעה שנים רבות כי בעלה לא נאמן מדי פעם, אולם לפי גרסתה, בעקבות הכתבה התברר לה שמדובר בקשר ארוך ומתמשך ובעל משמעות, ולכן היא נזעקה להגיש את תביעת המזונות.

הכל היה גלוי

השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט קיבלה את תביעת החברות לאחר שהשתכנעה כי תביעת המזונות היא אכן תביעת סרק.

השופטת הגיעה למסקנה שלא היה בין הנתבעת לבין בעלה קרע כלשהו, מזונותיה לא עמדו בסיכון. ותביעתה הוגשה לשם מטרה אחת: "חסימת דרכן של התובעות לגבות את הכספים המגיעים להן עפ"י פסקי הדין".

השופטת ציינה שגרסת הנתבעת, שלפיה ידעה כי בעלה לא נאמן לא הופיעה בכתב תביעת המזונות.  

שנית, השופטת הצביעה על כך שהבעל נהג לנסוע עם שותפתו לחו"ל באופן גלוי – ולא לנסיעות עבודה – ולהשתתף באופן קבוע באירועים משפחתיים של ילדיה.

גם גרסתה שלפיה לא ידעה על שיתוף הפעולה הכלכלי של בעלה ושותפתו, קרסה כשהתברר כי כבר בשנת 2004 קיבלה מבעלה שיק מהחשבון המשותף שלו ושל השותפה.

מסיבות אלה ואחרות, השופטת התרשמה שהיחסים היו גלויים זמן רב.

"הנתבעת עצמה בעדותה לא נתנה הסבר מהו הדבר שהשתנה בחייה, למעט פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה, ואשר גרם לה להגיש את תביעת המזונות, אלא נתנה תשובות סתמיות ומתחמקות", כתבה השופטת.

השופטת סיכמה וקבעה כי "מדובר בתביעה למראית עין בלבד, וכך גם תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי הנתבעת בתביעת המזונות. משכך, אין לתת לחוב זה קדימות ביחס לחובו כלפי התובעות".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך, השופטת הורתה לנתבעת להעביר לתובעות כל סכום שגבתה מבעלה ולמסור להן פירוט של הסכומים שגבתה במסגרת תיק ההוצל"פ. הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד שי צוקרמן
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב מלכא

עורכי דין דיני הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין קובי לוי עוסק בדיני הוצאה לפועל

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.