חברי הכנסת של יהדות התורה: "מצוקת הדיור פיקוח נפש"

"שום פתרון עדיין לא מוצה" – אומר ל'יתד נאמן' יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני – "הציבור צריך להבין שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום הדיור ויש דרכים מגוונות שאנחנו רק בחצי הדרך מבחינת היישום שלהן. חתמנו על הסכם על קואליציוני שכולל גם את הבעיה הזו ומכאן ואילך נעשה את מה שאנחנו רגילים לעשות ליישם את ההחלטות".

"נושא הדיור תמיד היה מונח על השולחן ואין חדש תחת המצוקה" – מדגיש גפני – " אלא שהיא הולכת ונעשית גרועה יותר ויותר מאז הממשלה הפקיעה עצמה לחלוטין מהטיפול בה. אם לפני 12-15 שנה היא התעסקה בבינוי כיום היא פועלת כאילו הפריטה עצמה מהדיור ומגלגלת את האחריות לאנשים פרטיים. יוכלו יקנו, לא יצליחו יישארו נטולי דירות. בשנה האחרונה היינו עסוקים במקצה תיקונים בחקיקה ובתקציבים של הקדנציה הקודמת ואילו עכשיו אנחנו מתכוונים להתמקד בכל הכוח בפתרון משבר הדיור אותו הגדירו גדולי ישראל כפיקוח נפש ממש. שמענו זאת מפיו של הגאון הגדול רבי דוד כהן באספות פומביות אחרונות ושמעתי זאת באופן אישי מכ"ק האדמו"ר מויז'ניץ שבשבוע שעבר קרא לי וביקש לעסוק במצוקת הדיור הגובלת בפיקוח נפש".

מה על הפרק?

"הפתרון האמיתי הכולל לבעיה החוצה מגזרים היא הוזלת מחירי הדיור והוצאת הקרקעות לשיווק. המדינה מספסרת בקרקעות וגובה למעלה מחצי מכספי הדירה שהרוכשים חסכו בכל כוחם. זוהי תופעה שחייבת להיעלם וצריך להגיע למצב שהמדינה תהיה פחות מעורבת בכסף של רוכשי הדירות. בנוסף, הגיע הזמן למצוא פתרונות ייעודיים לציבור החרדי שכיום אינם בנמצא ולהבין את הראש המיוחד והצרכים הספציפיים של המגזר שאינו יכול להתגורר עם כולם, שהוא ברוך ילדים ודורש תשתיות ומבנים בהתאם ועוד. בהתאם לכך נפעל למניעת התופעה של הכנסת משפחות חילוניות לשכונות חרדיות, כמו שקרה ברמת שלמה ובבית שמש. אנחנו מתכוונים לדרוש מעורבות של גורם מתוך המערכת במשרד השיכון ובמשרד האוצר שיפעל פרופר עבור הציבור החרדי וישקיע כל מעייניו בנושא כמו שמקובל עבור מגזרים אחרים. שיהיה לו אינטרס לטובתנו, שיכיר את צרכי הציבור וידע למנוע טעויות. בנוסף, נדרוש הקצאה שוויונית בכל מקום בו מוציאים קרקעות למכירה שאחוז מסוים לפי חלקנו באוכלוסייה יישמר עבורנו. כיום המדינה מוציאה בכל פרויקט מחיר למשתכן או קרקעות למכירה בלי להקצות נתח מתבקש לחלק היחסי של הציבור החרדי באוכלוסייה ובעצם מתעלמת מקיומו. בכוונתנו לתבוע שהרשימה הזו תיושם במלואה ולפעול בכל האמצעים כדי שדברים יזוזו סוף סוף".

המחסור הולך וגדל

"אנחנו נמצאים היום במצב קיצון של חסר עצום ביחידות דיור לעומת גידול עצום של לפחות 6,000 זוגות הנישאים כל שנה והמינוס שנוצר רק הולך ומחריף" – מתאר ח"כ יעקב אשר את המציאות המטרידה – "אם בעבר הערים החרדיות, כמו מודיעין עילית, ביתר, אלעד, בית שמש ואפילו ירושלים וב"ב, ייצרו פתרונות של אלפי יחידות דיור כל שנה ושאבו אליהן את מרבית הציבור החרדי, כיום בשל מגוון סיבות (בעיות מדיניות, ביטחוניות ותכנוניות) חלה עצירה והקפאה כמעט מוחלטת בבנייה ובמכרזים. למעט פרויקטים בודדים הנותנים מענה לכמה מאות יחידות דיור ההיצע החדש דל ביותר".

במקביל מפתיע אשר עם בשורות משמעותיות שיש למפלגה בקנה ולא היו בעבר. "לראשונה בהיסטוריה הממשלה התחייבה על שיווק ותכנון ייעודיים של מקרקעין לאוכלוסייה החרדית ועל יצירת פתרונות דיור במגוון דרכים (החל מציפוף אזורי יישוב חרדיים והרחבתם ככל הניתן ועד הקמה או הרחבה של שכונות חרדיות בערם הטרוגניות והקמת ערים חרדיות נוספות), ובכוונתנו לפעול כדי שהם יצאו מהכוח אל הפועל. עוד כששימש אורי אריאל כשר השיכון ניסינו לדחוף לבידול תכנוני לחרדים וסיפור אחיסמך מעיד עד כמה זה נדרש. שכן הפרויקט שנחשב כבשורה גדולה לחרדים נתקע בשלב שבו הגיעו היזמים וביקשו להוציא היתרים לשכונה חרדית כאשר לכתחילה השכונה תוכננה לצרכים כלליים ולא לצרכים הספציפיים של חרדים שמנהלת המחוז דרשה לעדכן. בכל שנה מכריזה המדינה על יעדי הבנייה הארציים ומספר יחידות הדיור לשנה ואם היא זו שתובעת תכנון מיוחד לפני האישור לדיור חרדי הרי שעליה להבין גם שאם איינה מייעדת אזורים מסוימים לחרדים ומכשירה אותם כדי שיתאימו לצרכיהם הרי שהיא מדירה אותם אוטומטית".

"עבדנו קשה והפעלנו לחצים כבדים למען נקודות הבסיס הללו ובתחילת הקדנציה עברה 'הצעת מחליטים' שיש בה שלוש בשורות עיקריות: הראשונה: קביעת יעדים לחרדים הכוללים את מספר יחידות הדיור לשיווק ואת אלו שמתוכננות. בכל שנתיים הממשלה מחייבת עצמה ביעדים ומדובר בתקדים עצום שכולל יעד ספציפי לחרדים, פלטפורמה מצוינת שהיא אמנם איננה פתרון בפני עצמו אבל מהווה הכנה לפתרון. הבשורה הדרמטית השנייה מדברת לראשונה על שיווק עם צביון חרדי.

איך הציבור החרדי הפסיד את חריש

"בזמנו הפסדנו את 'חריש' בגלל שהיא לא שווקה כשכונה בעלת צביון דתי ובשלב שבו התאגדו כל העמותות החרדיות בית המשפט פסל את מה שנראה לו כמונופול. כיום הם מבינים את האבסורד כי אם הם מתנגדים למגורי חרדים בשכונות חילוניות לפחות עליהם לתכנן עבורנו מקומות משלנו. הבשורה השלישית, שכבר דובר בה בעבר ועכשיו עוגנה כהחלטה מחייבת, היא קידום הקמתן של שכונות חרדיות ייעודיות ביישובים הטרוגניים, מאשקלון, באר שבע ועד קריית גת. הדרישה שלנו הייתה שכל עיר הנכללת בהסכמי הגג עם המדינה, שמקצים לה היתרי בנייה לכמה אלפי יחידות דיור תהיה מחויבת להקצות אחוזים מתוכם לשכונה נפרדת חרדית. שבמסגרת בנייה של נניח 10-12 אלף יח"ד יקצו 2,500 יח"ד לציבור החרדי במתחם נפרד. משרד השיכון ומטה הדיור לא הסכימו שהרשויות יחויבו בכך ונקבע כנוסחת פשרה שהמדינה תעודד את העניין ותכלול זאת בהסכמי הגג, שתעביר הטבות מסוימות לראשי רשויות שישתפו פעולה עם היוזמה ומבחינתנו יש בכך חידוש מרענן עצום".

הממשלה הצהירה כי היא אכן מתחייבת לנקוט בצעדים מעשיים לפי אומדן צרכים של כ-200 אלף פתרונות דיור הנדרשים לציבור החרדי עד 2035. זה כולל, בין היתר, שורת התחייבויות ארוכה היכולה לשנות את כל התמונה למשל: להנחות את משרד הבינוי והשיכון ואת רשות מקרקעי ישראל ליזום ולהגיש למוסדות התכנון בשנים 2016-2018 תוכניות בהיקף שנקבע לפי יעד תכנון של 19,500 יחידות דיור ויעד שיווק של 15 אלף יח"ד, לערוך מכרזים לצביון חרדי על קרקע מדינה שתוכננה בהתאם למאפיינים המיוחדים של אוכלוסייה חרדית, למצות פוטנציאל ההתרחבות של ריכוזים חרדיים קיימים, להנחות את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנהל קרקעי ישראל, יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר והממונה על התקציבים לפעול לתכנון ושיווק שכונות חרדיות במסגרת הסכמי גג עם רשויות מקומיות בהן אחוז האוכלוסייה אינו עולה על 15% ואפילו: למנות צוות לבחינת ההיתכנות להקמת יישובים חרדיים חדשים, אחד בצפון הארץ ואחד בדרומה (הממשלה התחייבה לעשות זאת תוך שישה חודשים מההצעה!)

"כל ההישגים הללו הם הישגים על הנייר בלבד ונדרשת פעילות נמרצת לצורך מימושם" – מזכיר אשר החושף כי כבר עתה יש בקנה מספר הצעות מעשיות לשכונות חרדיות בערים הטרוגניות כמו נצרת עילית ובעוד מקום שכרגע אין היתר להזכיר את שמו. "נצטרך לעמול רבות כדי ליישם את פתרון הביניים הזה, בעיקר לשבת מול ראשי רשויות ולשכנע אותם להקצות מלכתחילה במבנים מתוכננים כמה אלפי יחידות דיור לציבור החרדי וכן לדאוג שמשרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל יתחילו לשווק מתחמים לציבור החרדי גם בערים מעורבות וגם בעיבוי ערים קיימות. נשב על המדוכה בעניין הזה ונהפוך עולמות כי מבחן המעשה הוא מה שישנה".

כפי שפורסם ב"כיכר השבת" כדי להאיץ בתהליך יזם אשר בהמשך להחלטת הממשלה התקדימית עוד רעיון של הקמת מה שהוא מכנה "מנהלה לקידום תכנון ושיווק יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית" בתוך משרד הבינוי והשיכון, שתכלול אנשי מקצוע חרדים המכירים היטב את מצוקת הדיור החרדית ותפעל לקידום תוכניות בינוי באמצעות שותפויות ובכלל זה עמותות, רשויות מקומיות ומוסדות נוספים. לדעתו מנהלה כזו תהיה מדרבנת משמעותית לתהליך והוא מתכוון להפעיל לחץ כדי שהיא תעבור אישור ממשלתי ותוציא לפועל את שלל הפרויקטים שעל הפרק. "אנחנו תולים תקוות רבות בפתרון ה'מובלעות החרדיות' בתוך ערים מעורבות ובשכנוע ראשי רשויות באמצעות הממשלה" – מסכם אשר, "זה יביא לתנופת בנייה גדולה וצריך לפעול לקץ הדרת החרדים הקיימת היום בערים אלו".

"כולם מבינים היום שהציבור החרדי הוא בעל נישה נפרדת ולכן זקוק להתייחסות מיוחדת בנושא הדיור, לאזורים תחומים בתוך הערים בסדרי גודל של אלפי יחידות דיור ולא מאות, שיתנו מענה לאוכלוסייה המתרחבת. 200 יחידות דיור פה ועוד 400 יח"ד במקום אחר לא מספיקים כדי לתת סיכוי מינימאלי לצרכים הרוחניים החברתיים והחינוכיים של כל קהילה לפי גווניה" – אומר אורי מקלב – "במקומות רבים כמו בירושלים יש בניינים מרובי אוכלוסין בבנייה רוויה, כך שכל שני בניינים מוציאים מספר ילדים לביה"ס שלם ולכן הם זקוקים בהתאמה לפי שלוש מבנים, פארקים, מוסדות, חנויות וכד'. אנחנו בדגל התורה קיבלנו החלטה להעלות רף והילוך במאבק למען דיור הולם ואיכותי וכיום הקרקע בשלה למען כך בשל הנכונות הממשלתית ומאמציה לפתור את הבעיות בתחום הדיור. ישראל הפנימה שעליה לשחרר קרקעות, שעד היום היא מכרה אותם למרבה במחיר, היא הקימה ועדות תכנון מהירות שנועדו להתגבר על החסמים הבירוקרטיים, חוקקה סדרת חוקים המקצרים את התהליכים ומצויה בעיצומו של תהליך לבחירת מתחמים שיהיו צמודים לערים קיימות וישמשו לחרדים בלבד תוך הסכמה עם ראשי הערים למהלך".

מה ישתנה בפועל?

"אנחנו נמצאים היום במקום לגמרי אחר. החידוש העיקרי מבחינתנו הוא שאין את ההתנכלות מימי לפיד שהפכה את החרדים לבלתי לגיטימיים ברוב הערים. בקדנציה הנוכחית אנחנו מתחילים משלב גבוה שבו משרד השיכון מבין ומכיר את הצרכים הבסיסיים. אנחנו בתוך המשחק, חלק מהכלל ויש מודעות לכך שכדי לשווק שכונה שתעמוד יציבה על רגליה יש רשימת צרכים שחובה לספק, כולל הבנה של המגבלה החרדית למבנים רבי קומות והדרישה שלנו לירידה למטה.

"המטרה שלנו היא לפעול בשיתוף פעולה ולהביא את המדינה להכרה סופית שפתרון מצוקת הדיור הכולל לא תתקדם אם יתעלמו מהפלח הגדול של החרדים, שמגיע ל-20-25 אחוז. שיפעלו לבנות מתחמי דיור לחרדים בבנייה נמוכה מתאימה תוך הסכמי גג עם ראשי הערים המתנגדים, שיקבלו תמריצים כדאיים (הקמת אזור תעשייתי, מסחרי או מחלף גדול שיהיה רווחי וקורץ) ויקדמו את התהליך. לשם כך נדרשים פרויקטורים בעלי סמכויות במשרד השיכון שכל מטרתם ומשימתם תהיה לזרז את הדיור החרדי. הציבור צריך להבין את הפוטנציאל העצום שקיים כאן. אנחנו רוצים להגיע למנות של עשרת אלפים יחידות דיור מפוזרות בארץ כשבכל עיר שיבנו בה יקצו 15%-20% יחידות דיור לחרדים. חסר מצטבר כמו שקיים כיום לא פותרים בזבנג אחד אבל מה שאנחנו מציעים היום מהווה פתרון מצוין לגידול הטבעי החרדי שתצמצם בהרבה את המצוקה הקיימת".

מקלב כדרכו אופטימי וסבור שההיסטוריה מלמדת שעשייה אינטנסיבית תוך הפעלת מכבש לחצים ממוקד עושה את שלה טיפין טיפין.

אשר וגפני מצדדים במקרי דחק גם בשיטת המקל. "חשוב להבין שהפעם זהו מאבק של להיות או לחדול על כל המשתמע ואנחנו דורשים העדפה מתקנת בדיור לציבור החרדי" – מבהיר גפני – "הנושא נמצא אצלנו בראש סדרי העדיפויות ואנחנו מוצאים אוזן קשבת אצל שר האוצר כחלון המעוניין בפתרון אמת למצב. אלא שאם בכל זאת לא תימצא הדרך ונדרוך שוב במקום נראה עצמנו כמי שאיננו מחויבים לשום דבר".

"פשוט לא נצביע בנושאים הללו. איננו מתכונים להפיל את הממשלה ולהצביע נגד עניינים קריטיים, אבל בנושאי דיור לא ניתן את קולנו", הוא מאיים.

איום מרומז דומה משמיע גם אשר ל'יתד נאמן': "אם לא יתקדמו הפתרונות בפועל לדיור עבור הציבור החרדי נצטרך לשקול עמדתנו בהצבעות בנוגע לרפורמות וחוקים שתביא הממשלה בנושאי דיור. אנחנו שותפים קואליציוניים מלאים לרפורמות וחוקים למיגור מצוקת הדיור אבל אם הציבור שלנו לא ייכלל בפתרונות הדיור אין אנו מחויבים להצעות אלו ונשקול שוב את דרכנו בהצבעות אלו. את המאבק הזה אנחנו חייבים לעשות ואני מאמין שנצליח בו".