בני הזוג נישאו ב-2002. מספר חודשים לאחר נישואיהם הם עברו לגור בארה"ב וכעבור שנתיים נולדה בתם היחידה.
ב-2007 חל משבר ביחסים והאישה הגישה לבית המשפט למשפחה בקליפורניה מספר תביעות נגד האיש, וביניהן תביעה למזונות הבת.
לייעוץ בתחום:
ב-2011 ניתן פסק דין המחייב את הבעל בתשלום מזונות חודשי בסך של כ-1,400 דולר, וכן בתשלום של כ-32,000 דולר עבור "מזונות העבר" וב-3,000 דולר "דמי טיפול" בבת.
בין לבין, בשנת 2009 עזב הבעל את ארה"ב, חזר לגור בארץ ופתח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני. ב-2010 הצדדים התגרשו.
לפני כשנתיים פנתה האישה לבית המשפט למשפחה בתל אביב וביקשה לאכוף את פסק הדין האמריקאי, בהתאם לחוק לאכיפת פסקי חוץ מ-1958.
היא טענה כי פסק הדין עומד בכל התנאים שנקבעו בחוק: הוא ניתן לאכיפה בישראל, מדובר בפסק דין חלוט (שלא ניתן לערעור), בית המשפט היה מוסמך לתת אותו והוא אינו סותר את תקנת הציבור.
בעלה לשעבר, הנתבע, התנגד. לדבריו, התובעת לא הוכיחה כי בית המשפט היה מוסמך לתת את פסק הדין ובית הדין הרבני הוא הפורום המוסמך לדון במזונות.
עוד לדבריו, אכיפת פסק הדין תהיה בלתי צודקת ומנוגדת לתקנת הציבור שכן התובעת לא מאפשרת לו להיפגש עם בתו ולא ייתכן שבמצב כזה הוא יחויב לשלם לה מזונות.
הנתבע הוסיף כי לא מתקיים התנאי שבחוק המחייב הדדיות בין שתי שיטות המשפט והסביר כי בית המשפט בקליפורניה סירב להכיר בפסק דין רבני שניתן בישראל בעניין רכוש הצדדים.
הנתבע הוסיף כי גם אם מתקיימים התנאים שבחוק, עדיין אין לאכוף את פסק הדין שכן הוא הושג במרמה תוך שהאישה מסתירה מבית המשפט את העובדה שהוציאה נגדו צו הרחקה ואת הליך הגירושין שהתנהל בישראל.
הסכים מפורשות לסמכות
השופט יהורם שקד דחה את טענת הנתבע כי בית הדין הרבני הוא הפורום הנאות לדון במזונות וציין כי בהחלטת בית הדין מ-2008 נאמר מפורשות כי שני הצדדים מסכימים שעניין המזונות יידון בבית המשפט האמריקאי. בנוסף, ציין השופט, הנתבע לא כפר בסמכות בית המשפט האמריקאי בזמן אמת והופיע לדיונים תוך שהוא מיוצג על ידי עורכי דין.
עוד דחה השופט את טענת הנתבע כי אין לאכוף את פסק הדין בהיותו בלתי צודק וסותר את תקנת הציבור. השופט ציין כי בית המשפט הישראלי לא יושב כערכאת ערעור על בית המשפט האמריקאי ולכן טענות בעניין "צדק" אינן רלוונטיות.
יתר על כן לדבריו, כלל לא ברור איך אכיפת פסק דין למזונות קטינה מאת אביה נוגדת את תקנת הציבור "שהרי אי תשלום מזונותיה והותרתה לחסדי אחרים הם הם הנוגדים את תקנת הציבור".
השופט קבע בנוסף כי דרישת ההדדיות בין שתי שיטות המשפט היא דרישה כללית ו"מושכלות יסוד" הן כי שיטת המשפט האמריקאית ושיטת המשפט הישראלית הן שיטות שפועלות בהדדיות.
השופט דחה בנוסף את טענות המרמה שהעלה התובע בהיעדר הוכחה.
בנסיבות אלה קבע השופט כי יש לאכוף את פסק הדין לעניין מזונות הקטינה.
בקשת האישה לאכיפת פסק דין נוסף של בית המשפט האמריקאי בו חויב הנתבע בהוצאות משפט נדחתה. בנסיבות אלה, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד מרדכי לנצ'נר
- ב"כ הנתבע: עו"ד שלום כהן
עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עו"ד שירלי מנוחין אלמוג מייצגת בתיקי משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.