אאא

זה היה אמור להיות מפגן כוח מרשים בהשתתפות בכירי המדינה ושגרירים זרים לצבא האינדונזי שחוגג שבעים ואחת שנות עצמאות. התזמורות ניגנו את המארשים המסורתיים, חייל האוויר ביצע תרגילי אקרובטיקה וטורי שריון וחיילים עברו בסך על פניהם של האורחים.

אך לזאת נדמה שאף אחד לא ציפה: במסגרת המפגן נכנסו מאות נחתי המארינס המקומיים לים בכדי לבצע תרגיל עליה לנחתת. אך היא פשוט לא הגיעה.

בעוד החיילים עומדים קפואים במים, הנשיא וראשי המדינה "משכו" את זמנם של האורחים בנאומים בתקווה לבוא הספינה, אך זו מעולם לא הגיעה.

הצבא של המדינה המזרח אסייתית נחשב לאחד החזקים באסיה ועל כן הדבר עורר תרעומת רבה בתקשורת המקומית.

בקריקטורות שהופצו במדינה הוצג הנשיא שאמר בטקס כי "הצבא הוא הדבק הלאומי", ובהן נראו החיילים עומדים בים של דבק.

האירוע סוקר על ידי כלי תקשורת רבים באסיה, בהם נראו החיילים עומדים במים קפואים כאשר הם לבושים במדי הסוואה, בידיהם רובים ולראשם כומתות אדומות תוך שה מנסים להעלות על פניהם ארשת רצינית תוך חוסר הבנה האם זה מפגן כוח שיצא משליטה או מפגן החלמאות הגדול בהיסטוריה של הצבא האינדונזי.