אאא

גם אחרי ההתנצלות עדיין נמשכת הביקורת בעיתונות החרדית על נשיא המדינה רובי רבלין בעקבות דבריו הקשים מהם השתמע על מתן היתר לתחבורה ציבורית בשבת ומכירת חמץ במדינת תל אביב ובאזורים בהם קיים רוב חילוני מובהק.
הבוקר (ו') מקדיש העיתון יתד נאמן את מאמר המערכת של העורך הראשי הרב ישראל פרידמן, שממשיך לתקוף את רבלין וקורא לו שלא להתערב בנושאים אלו.

תחת הכותרת "סייג לחכמה שתיקה" נכתב ביתד נאמן:

"הדייר הנוכחי של משכן נשיאי ישראל – ראובן ריבלין, מאבד עשתון אחר עשתון. הוא התערב בדברים שלא מיועדים לשימושו של המכהן כנשיא המדינה, אלא לממשלה ולכנסת – והוא עושה זאת כבר תקופה ארוכה. בעבר הגדירנשיא המדינה הראשון חיים ויצמן את התפקיד, ומאז זה נפרץ. היה זה כאשר נפלה הממחטה מידו ומאן דהו הזדרז להרימה. ויצמן הגיב בהומור שנון ומריר: "גם את הדבר היחיד ששם נותנים לי לתחוב את האף אתם רוצים לקחת לי?"

צריך לזכור, ריבלין השקיע את מיטב מאמציו כדי להתמנות לתפקידו בקולות של חרדים. הוא ניסה לזכות באמונם של גדולי ישראל שליט"א ואנשיו ניסו להסביר לשלוחיהם עד כמה הוא קרוב לדת ולמסורת.האיש שהעמיד פנים כנשיא המדינה כביכול מסורתי, האיש ששם כיפה לראשו ועלה לחלות את פניהם של גדולי ישראל וחשף טלפיו לאמר "כשר אני, הורו לנציגיכם לבחור בי", מקלף את המסכה שעל פניו, פעם אחר פעם, שכבה אחר שכבה!  

זה לא חדש. בדיוק לפני שנה הותיר אחריו ביקורו של ריבלין בבית הלבן, שובל שחור. בעיצומם של ימי החנוכה שבהם מציין עם ישראל את נצחונם הבלתי נשכח של המכבים שנלחמו במסירות נפש על המסורת שנמסרה מדור לדור ללא שינוי, השתתף ריבלין ב"טקס הדלקת נרות חנוכה" בבית הלבן שנוהל ע"י "רבה" רפורמית. בעיצומם של הימים שבהם הניף עם ישראל את הנס–הדגל של נר מצווה ותורה אור, העניק ריבלין בנוכחותו לגיטימציה לתנועות החוץ יהודיות שקורעות את ההלכה המסורה ומזידות בה.

אבל ככל שהזמן חולף, האיש נפל מדחי אל דחי בקצב של נשיאות חן בעיני התקשורת. השבוע הוא הצליח להוריד את השיח לשפל חדש כאשר במהלך נאום מתוקשר בפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, הביע תמיכה בשבירת הסטטוס-קוו, בפריצת חומות היהדות ועקירתה מהמרחב הציבורי ע"י תמיכה בחילולי שבת פומביים, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת והצגת חמץ ומכירתו בפסח בפרהסיה, רח"ל".

יתד נאמן מתייחס להבהרה של הנשיא שפורסמה אמש לראשונה ב'כיכר השבת' וכותב:

"אתמול התנצל נשיא המדינה וניסה להבהיר – 'לא התכוונתי': "מדינה שמכבדת את צרכי כל קהילה וקהילה, צריכה לחתור למציאת הסדרים בהסכמה שיאפשרו לכל ציבור לתת ביטוי לאורחות חייו, חלילה לא במחיר הפרה של הצביון היהודי של מדינת ישראל, אלא מתוך כבוד והבנה לדרכן של הקבוצות השונות. אני חוזר ומצר על כך שדבריי לא נוסחו ברגישות ובבהירות המספיקות ומתפלל שנזכה להרבות שלום ואהבת חינם בינינו".

מה מועילה התנצלות אחרי שבחוסר אחריות נזרק לפיד בוער לרשות הרבים? מי שקורא מחדש את דברי ריבלין אחר ההתנצלות, מבין שהכוונה שלו היתה להביא שלום בין "מדינת תל אביב" ל"מדינת בני ברק" – מונחים מהמילון של ריבלין. שתי מדינות לשני עמים, ע"י נתינת לגיטימציה לשתיהן - וזו בדיוק הבעיה".   

לסיום כותב פרידמן: "לנסות לקרוא לאחדות בין חרדים וחילונים על בסיס אהבה משותפת ליין או דיקלום טקסט של קידוש, זה כמו להיות נשיא מדינה "יהודי" שמעודד תחבורה ציבורית בשבת לשם שלום וכמו לשים כיפה בטקס הדלקת נרות ע"י נציגת דת זרה המתיימרת לדבר בשם היהדות, כדי לקרב בין פלגים. הגיע הזמן שגם ריבלין יחזור אל הממחטה ולא ינסה להרוס את שארית היהדות שעוד נותרה בקרב הישראלים המתבוללים ולא לזרוע חולין בעיני ההמון המסורתי המתהלך ברשות הרבים, ואז לא יהיה צורך להתנצל ולהבהיר. סייג לחוכמה שתיקה".