"עמונה - אינה הבעיה, זו התוצאה"

'יתד' תוקף: כך הציבור הד"ל כשל במערכה על ארץ ישראל

ביקורת נוקבת על הציונות הדתית נמתחת הבוקר במאמר מערכת של "יתד נאמן". פינוי עמונה, כך נכתב, זו התוצאה של יהודים שמגרשים את היהדות. ואיזו אש המפונים צריכים להבעיר? (חדשות)

ישראל כהן | כיכר השבת |
פינוי עמונה. ארכיון (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

הרב ישראל פרידמן, עורכו הראשי של עיתון "יתד נאמן", טוען הבוקר (שלישי) במאמר המערכת בעיתון כי המאבק על עמונה אינו מאבק פוליטי וכי זהו רק תוצאה של יהודים שמגרשים את היהדות.

בנוסף, הוא טוען כי "הציבור הד"ל כשל במערכה על ארץ ישראל" ולדבריו, "נכון, דרכה של היהדות הנאמנה שונה לחלוטין מדרכם. אלו הם שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו. הלאומנות והלאומיות מעולם לא היו מנת חלקנו. אבל גם לשיטתם הם כשלו".

"חוק ההסדרה ופרשת עמונה ממשיכים להסעיר את הארץ", כותב הרב פרידמן, "הקואליציה מיטלטלת על אף שאין מי שיהמר על פירוקה בפועל והשאלה היחידה היא מי ילך שלושה צעדים לאחור. בשטח, נערכים להחזיר מלחמה שערה. הימין ורבניו מגייסים את הציבור לחסום בגופו את הפינוי. בלב רבים קיים חשש כבד משובם של המראות הקשים של עמונה המקורית. קול הלמות פרסותיהם של הסוסים שדרסו ברגליהם את המתנגדים לפינוי ושריקת האלות שהתמזגה בקולות החבטה האכזרית, שבים והולמים ברקות".

"לפינוי עלולות להיות השלכות כבדות גם על מקומות אחרים שבהם פלשתינאים טוענים לבעלות על קרקע וזה עלול להיות כדור שלג שיתפח בממדיו לגדלים שקשה לשער ואי אפשר לדעת היכן יעצור – אם חוק ההסדרה לא יוסדר", הוא מתריע. "מנגד, ההתגרות באומות העולם והסכנה הנוראה של ההליכה נגד הגלובוס כולו, עלולים להיות מסוכנים לישראל המבודדת, בטווח המיידי ובעיקר הרחוק".

בהמשך כותב הרב פרידמן: "אבל גם כאשר מדובר רק בפינוי של מספר בתים ולא בפינוי ישובים שלמים כפי שהיה בעבר בסיני, זה לא באמת מאבק פוליטי במהותו, למרות השלכותיו הפוליטיות. זהו קרקור ביטנה של הארץ, המתמלאת בתחושת קבס מהמתרחש כאן – והבחילה מנערת את השולים. זה לא תהליך פוליטי, מדיני או חוקי, זהו תהליך רוחני. זה לא קשור למה שקורה בכנסת, אלא למה שקורה בבית הכנסת – למרות העובדה שהוא נתפס כפוליטי-מדיני-משפטי בעיני אלה שמנהלים אותו.

"מאבק נגד פינוי אינו כדור ה"פראמין" שיכול למנוע את הבחילות. צריך לחפש את הבעייה היכן שהיא קיימת. כי המאבק על פינוי עמונה, מתרחש בתל אביב. אם חוצות קרת נראים כפי שהם נראים, הארץ חשה בחילה. אם שבת קודש נרמסת ועוד באופן ממשלתי, הארץ חשה בגועל. אם חומת הכשרות וטהרת היחוס נפגעים בזדון, הארץ אינה חשה בטוב. לא חשוב מה יצביעו נציגי היהדות החרדית בפועל, המאבק של הציבור הימני והדת"ל לא קשור אלינו כלל. הציבור הד"ל כשל במערכה על ארץ ישראל, כי הוא לא הבין את מהותה".

"לא יועיל לחסום כבישים, צריך לפתוח חדרי לב, ולשוב", נכתב במאמר. "אין טעם בהצתת צמיגים כשיבואו השוטרים – כפי שהיה בעמונה א', צריך להבעיר ניצוצות וללבות את אש היהדות. מה שקורה בעמונה, אינו הבעייה – זו התוצאה. למרות ההשתתפות בצער הכבד שכל אחד מרגיש מול עקירת אנשים מביתם וסבלם הפיזי והנפשי, אבל הבעייה האמיתית לא העובדה שזה קורה אלא למה זה קרה?".

הרב פרידמן משיב על השאלה וכותב כי "נכון, דרכה של היהדות הנאמנה שונה לחלוטין מדרכם. אלו הם שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו. הלאומנות והלאומיות מעולם לא היו מנת חלקנו. אבל גם לשיטתם הם כשלו. כי אם הם היו רוצים להציל את חבלי ארץ הקודש לבל יקיאו את יושביהם, הם היו צריכים להלחם על קדושת שבת קודש! אם הם רצו להציל את השטחים המיושבים שבשולי הארץ, היה עליהם להלחם על חומות הכשרות, על טהרת היחוס ולא לחדש בתי מדרש פוצעי הלכה שיצאו מקהלם.

"היכן הם נמצאים כשנחלתנו ליד שריד מקדשנו הייתה לזרים ולזרות? היכן הם היו כשהיהדות הנאמנה נלחמה על קדושת שביעית? האם הם דגלו בהיתר מכירה של חבלי ארץ ישראל לגוי – או שמא נאבקו למען שבתה של הארץ? "והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתותיה בהשמה מהם" – והפסוק הזה מהדהד. כאשר עמדה על הפרק שאלת גיוסם של בני הישיבות, היכן התיצב נתח גדול מקהלם ומנציגיהם לפרלמנט? "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה". זועקת התורה. האם אינם מבינים שהמלחמה למען ה"עמלים בתורה" היא הערובה היחידה שמבטיחה ומאבטחת את הישיבה בארץ, בכל חבליה".

"רובו של הציבור הד"ל לא ראה את התמונה בעין מרחיקת רואי", מאשים הרב פרידמן. "התבלול שכיסה את עיניהם מנע את הראיה הנכוחה. גם אלה שהתמסרו בכל נפשם ומאודם לישוב ארץ ישראל כמצווה דתית – ולא כמשימה לאומנית, לא הושפעו מה"רוח שפעמה בהם", לשאר אורחותיהם. מדוע לא הצליחה "דבקותם הדתית" להשפיע עליהם להשתתף בכל מערכותיה של היהדות הנאמנה על קודשי ישראל – מה שאולי היה עשוי להשפיע על התמונה העכשווית?".

לסיום הוא כותב כי "על אלה שנערכים "להגן על עמונה" ועל הרבנים הד"ל שהוציאו לשומעי לקחם צו גיוס לחסום בגופם את הפינוי לדעת כי לא יועיל לחסום כבישים, צריך לפתוח חדרי לב. לא יהיה טעם בהצתת צמיגים ובישיבה על הקרקע ולשיר שירי עוגמה, צריך להבעיר ניצוצות וללבות את אש היהדות. הסיסמא שהם השתמשו בה בעבר "יהודי אינו מגרש יהודי", אינה רלוונטית. הוא כן יגרש, כל עוד יש יהודים שמגרשים יהדות!!!".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר