אאא

בני הזוג התחתנו ועלו מצרפת בשנת 2012 ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 2010, עוד לפני שהתחתנו, הם חתמו בצרפת על הסכם ממון בו נקבעה הפרדה רכושית למעט מה שהוסכם כי ייחשב לרכוש משותף. לפני כחצי שנה הם התגרשו בבית הדין הרבני.

לייעוץ בתחום המזונות:

עורך דין דיני משפחה

לאחרונה, השופט יהורם שקד מביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב הכריע בארבע תביעות (בנוסף למשמורת) שנדונו בין הצדדים: תביעות האישה למזונות ולרכוש שלא הוחרג בהסכם הממון, ותביעות האיש להשבת כספים שלקחה האישה שלא כדין, לטענתו, וכן תביעתו להצהרה שהוא הבעלים היחיד של דירת המגורים, הרשומה כיום על שניהם בחלקים שווים.

האישה סיפרה שהכירה את בעלה-לשעבר כשהייתה סטודנטית, ומאז שנישאו היא אינה עובדת ואין לה הכנסות משלה, בין היתר מאחר שבשלוש שנים נולדו להם שלושה ילדים. לדבריה, האיש עשיר מאד, בעל נכסים רבים, חברות ועסקים חובקי עולם, ותבעה מזונות אישה וכן מזונות ילדים בסך 45,000 שקל לחודש.

מנגד, האיש טען בין היתר כי הוא מרוויח 10,000 שקל לחודש ועוד 4,000 יורו לחודש מעבודתו בחברה זרה. לשיטתו, אין רלוונטיות לנכסיו בנוגע לשיעור המזונות שעליו לשלם לילדים, מה גם שהאישה משכילה ויכולה לצאת לעבוד.

על כן, הוא ביקש לחייבו במזונות של 6,000 שקל לחודש בנוסף לדמי מדור חודשיים של 8,000 שקל לכל היותר.

יצע המרצע מהשק

השופט שקד פירט את נכסיו השונים של הגבר, שמסתכמים בעשרות מיליוני שקלים. "האיש כשל במתן הצהרה כנה ואמיתית בדבר הכנסותיו", כתב השופט, והעריך את הכנסות האיש בכמיליון שקל נטו לחודש – פי 140 מיכולת ההשתכרות של האישה.

לאחר שניתח את הסוגייה לעומקה, השופט קבע כי הנתבע ישלם לילדים מזונות בסך 30,000 שקל כל חודש (10,000 לילד), וכן יישא ב-80% מהוצאותיהם ברפואיות. השופט ציין בין היתר כי אין לפסוק "סכומי מינימום" למשפחה שלפני הסכסוך חיה ברמת חיים כה גבוהה.  

בנוסף הנתבע חויב לשלם לתובעת מזונות אישה בסך 10,000 למשך 13 חודשים (ממועד הגשת התביעה ועד מועד הגירושין).

מחלוקת מעניינת נוספת נסובה סביב דירת המגורים וסביב פרשנות הסכם הממון שנחתם בצרפת, ולכן חל עליו הדין הצרפתי.

האיש טען כי לפי החוק הצרפתי מה שקובע הוא מקור הכספים, כלומר מי מימן את הרכישה, ואילו האישה טענה כי גם לפי החוק הצרפתי הצדדים יכולים להסכים אחרת, כפי שהיה במקרה שלהם, שבו הדירה נרשמה על שניהם, כלומר הוסכם שהיא מהווה רכוש משותף.

השופט ניתח חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, ובסופו של דבר הכריע לטובת האישה לאחר שקבע כי למרות קיומו של הסכם ממון, הצדדים יכולים להעניק מתנות זה לזו.

בהמשך פסק הדין השופט הפנה לתשובת האיש לשאלה מדוע הדירה נרשמה על שם שניהם ולא רק על שמו. "בתקופה הזאת אשתי הייתה הוגנת", השיב האיש. על כך כתב השופט כי "יצא המרצע מן השק", כלומר מחצית הדירה ניתנה לאישה, ואילו כיום האיש מנסה לחזור בו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בתוך כך השופט דחה את תביעת האיש להשבת כספים, בין היתר משום שלא הוכח כי החשבון המשותף לא היה כזה. מנגד, נדחתה תביעת האישה לנכסים אחרים, כיוון שלא נמצאו ראיות לכך שיש לה זכויות נוספות בנכסי בעלה לשעבר.

  • ב"כ התובעת: עו"ד יהונתן קניר
  • ב"כ הנתבע: עו"ד איתן ארז

עורכי דין משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.