אאא

הפיוט 'אודה לא-ל' בו עסקנו בשבוע שעבר מוביל אל הפיוט 'אני אשווע בבוקר' מאת רבי יוסף סתהון אחד מפייטני חאלב.

'אני אשווע בבוקר' הוא פיוט קצר בעל לחן פשוט מאד המושר יחד על ידי הקהל ולמעשה משמש מעין הרפיה לאחר המתח הרב שנוצר ב'אודה לא-ל'

כמו כן, הפיוט מהווה גשר לפתיחה קצרה ומיוחדת המופיעה מיד אחריו 'ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלוקים'.

הפתיחה הזו יוצאת דופן מפתיחות הבקשות בשל כמה מאפיינים, ראשית, מדובר בפתיחה הקצרה ביותר בסדר שירת הבקשות שכוללת פסוק אחד בלבד.

כמו כן, בניגוד לפתיחות אחרות שמהוות אתנחתאות בין רצפי הפיוטים השונים, 'ברון יחד' מופיעה באמצע רצף פיוטים ומהווה למעשה חלק ממנו כך שנשאלת השאלה מדוע קיימת הפתיחה במקום בו קיימת ויש לכך כמה תשובות.

ראשית, הפתיחה מופיעה במקאם חוסייני ומיד לאחריה יופיעו מספר שירים במקאם חוסייני, אנחנו עזבנו את 'אני אשווע בבוקר' במקאם בייאת וחוסייני הוא ממשפחת הבאיית, אך עדיין יש לו את  האופי המיוחד שלו.

הפתיחה ממוקמת כנראה באמצע רצף הפיוטים כיוון שהיא מובילה בין השאר לפיוט 'כמה אלוהיי טובות גמלתני' והפיוט הזה המלודיה שלו מתפתחת מאד מאד לגובה ולכן הגובה בו סיימנו את אני אשווע בבוקר לא מתאים לשירת לפיוטים הבאים שכאמור בשיאן כמה אלוהיי

ולכן הפייטן הסולן במקרה של הפתיחה הזו תפקידו מעבר לבצע פתיחה יפה ולתת לקהל ליהנות ולהקשיב קצת לפני שהוא ממשיך בסדרת הפיוטים, יש פה תפקיד מוסיקולוגי די מורכב ותפקידו להוריד את הסולם תוך כדי שירה וזו משימה לא פשוטה.

כלומר, הוא מתחיל במקאם חוסייני בגובה מסוים, והוא צריך לסיים אותה באותו מקאם אך בגובה אחר וזה דורש מוימניות מוזיקליות לא פשוטות.

מהאזנה לפתיחה הזו אפשר לשמוע שלמקאם חוסייני יש את האופי המאד המיוחד שלו, אם דיברנו בשבוע שעבר על מקאם סבא המתכנס והמתבונן פנימה, מקאם חוסייני אפשר לומר שהוא זועק. זה מקאם של זעקה.

אנחנו נשמע בפתיחה שמצורפת לטור השבוע, שהיא מתחילה באיזה שהוא מקום מסוים מוזיקלי כאילו מהאמצע שלה בניגוד לפתיחות אחרות שמתחילות מלמטה בדרך כלל בשקט, במקאם חוסייני אנחנו מתחילים באמצע הסולם במקום יחסית גבוה שלו וזה מה שיוצר את האופי הזועק של המקאם.

זה מקאם מיוחד, אופייני לאזורים מסוימים, למשל לא נמצא ממנו כמעט במוזיקה המצרית והצפון אפריקאית, אלא רק באזורים ההרריים (ארם נהריים) כעיראק, סוריה, לבנון וטורקיה, אומרים שיש בו משהו הררי באופי הנגינה והשירה במקאם הזה.

ידוע להרבה אנשים שמקאם חוסייני הוא המקאם המובהק ביותר של העדה הכורדית. בכורדיסטאן חלק גדול מהשירים אם לא רובם המובהק הוא במקאם חוסייני, דבר שדורש מחקר בפני עצמו מדוע דווקא שם התקבע המקאם הזה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

מי שיקשיב לו גם מעבר לפתיחה הזו יוכל לראות שלמקאם יש לו אופי שמאד מסתדר עם הטפוגרפיה של המקום, עם ההרריות של המקום וההד המהדהד.

היא מתחילה רצף בתוך רצף דל פיוטים בתוך מקאם חוסייני שאל שיאו נגיע בעוד שני פיוטים כמה אלוהיי טובות גמלתנו וזה למעשה הקדמה לו.

אפשר לומר שהמילה 'ויריעו' (ויריעו כל בני אלוקים) מאד תואמת את אופן הביצוע של המקאם הזה ויכול להיות שזו אחת הסיבות שהפסוק הזה נבחר לשמש לה.

הפתיחה המצורפת היא של הפייטן והחזן החשוב יחיאל נהרי. בפתיחה הזו הוא לא משנה את הגובה כיוון שבסופו של דבר האופי של שירת הבקשות של ההקלטה הזו התבצע בגבהים גבוהים מהרגיל ולכן הוא לא ראה צורך להנמיך את הטון, אך בדרך כלל נשמע שהסולם משתנה ונעשה נמוך.