אאא

לפני כ-12 שנים שני אחים ואלמנתו של אחיהם שנפטר ירשו נחלה בבנימינה. ב-2015 הם ערכו ביניהם הסכם למכירת הנחלה וההסכם קיבל תוקף של פסק דין.

ההסכם קבע כי הנחלה תימכר על ידי שני כונסי נכסים בהוצאה לפועל. עוד נקבע כי מאחר שמדובר במשק חקלאי, לאחר שהכונסים יקבלו הצעות לרכישת הנחלה, לכל אחד מהיורשים או ילדיהם תהיה "זכות סירוב ראשונה" והוא יוכל להודיע על רצונו לרכוש את הנחלה במחיר הגבוה ביותר שקיבלו הכונסים.

לפני מספר חודשים הגיש צד שלישי הצעה לרכישת הנכס תמורת כ-3.5 מיליון שקל. בסמוך לאחר מכן, אחת מבנות המשפחה מימשה את "זכות הסירוב הראשונה" והודיעה על רצונה לרכוש את הנחלה במחיר זה.

ואולם, לאחר מכן הצד השלישי הגיש "בקשה לשיפור הצעת הזוכה בהתמחרות" ורשם ההוצאה לפועל התיר לו להעלות את הצעתו ב-150,000 שקל ומאוחר יותר אף ב-500,000 שקל. הרשם הסביר כי במטרה למקסם את התמורה שתתקבל עבור הנכס, יש לבצע "התמחרות אחרונה" (מעין מכירה פומבית) בין הצד השלישי לבין אותה בת משפחה.

על החלטה זו הגישה הבת ערעור לבית המשפט למשפחה בתל אביב. לטענתה, החלטת הרשם חורגת מהוראות ההסכם שקבע מפורשות כי אם אחד מבני המשפחה יממש את זכות הסירוב הראשונה, הנחלה תימכר לו ואין כל בסיס לביצוע "התמחרות" בינה לבין הצד השלישי.

האלמנה טענה מנגד כי מאחר שהמטרה העיקרית בהליכי מכירת נכס בהוצאה לפועל היא קבלת התמורה הגבוהה ביותר, ראוי היה להתיר לצד השלישי להגיש הצעה גבוהה יותר, בפרט כששווי הנחלה על פי שומה עדכנית עומד על יותר מ-5 מיליון שקל.

הצד השלישי תמך גם הוא בהחלטת הרשם והוסיף כי החוק והתקנות מסמיכים אותו לתת כל הוראה שתעלה את התמורה שתתקבל עבור הנכס.

שכתוב ההסכם

לדברי השופט שמואל בר יוסף, אמנם תקנות ההוצאה לפועל מקנות לרשם שיקול דעת רחב ומסמיכות אותו לא לאשר מכירה של נכס אם המחיר המוצע נמוך מיד, אך סמכות זו רלוונטית רק במכירה הנוגעת למקרקעין מעוקלים.

במקרה זה, כשהמכירה התבצעה מכוח פסק הדין שאישר את ההסכם בין היורשים, סמכויות הרשם מוגבלות להוראות ההסכם.

השופט הדגיש זכות הסירוב הראשונה היא "אחת מאבני היסוד" של ההסכם והרשם לא היה רשאי לעקוף  אותה או "לסייגה בסייגים שלא בא זכרם בהסכם". 

לקביעת השופט, ברגע שהמערערת הודיעה שהיא מעוניינת לרכוש את הנחלה בתמורה לסכום שהציע הצד השלישי, אין כל אפשרות "להחזיר את הגלגל לאחור" ולהורות על התמחרות בינה לבין הצד השלישי.

"התמחרות זו, שלא בא זכרה בהסכם השני, מהווה שיכתוב של ההסכם ועולה כדי ביטול של זכות הסירוב הראשונה", כתב השופט.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנסיבות אלה קבע השופט כי החלטת הרשם בעניין ההתמחרות מהווה חריגה מסמכות ולכן בטלה, והמערערת רשאית לרכוש את הנחלה.

המשיבה חויבה בהוצאות ושכ"ט של 15,200 שקל והצד שלישי חויב בשכ"ט עו"ד של 5,800 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת בהוצאה לפועל 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.