אאא

במעמד ברית השבטים של רשת כוללי "מבצר התורה" של חסידי צאנז נשא אמש (שלישי) האדמו"ר דברים מיוחדים בפני מאות האברכים ותומכי הכוללים.

בדבריו, אמר האדמו"ר כי "בשנים האחרונות התאחדו כוחות משותפים במטרה אחת: להוציא אברכים מהכוללים! יש לחדד לכולם כי הישוב בארץ ישראל חי רק בזכות הכוללים והישיבות".

על "העזרה" שמציעים לאברכים שייצאו לעבוד, אמר האדמו"ר: "מאוייבי תחכמנו, זה סימן שיש להגביר בנחישות את מגמת הכוללים".

האדמו"ר אמר בדבריו כי "יש כלל ידוע "מאויבי תחכמני"- מהרמה של נחישות האויב נגדינו, אנו לומדים עד כמה הנושא חשוב ודוקר לו. מעולם לא היה כזה התארגנות מכל הכיוונים נגד לומדי התורה ואברכי הכוללים כמו שקורה כאן בכמה שנים האחרונות. כולם רק רוצים "לעזור" להם. הרבה מאד "מודאגים" מה יהיה כאן? כולם ישארו בכולל?...זה הסימן לנו רק לחזק את היכלי התורה כי זה חיותנו. ולסייע לעסקנים שמוסרים עצמם להחזיק מוסדות אלו.

"כאן בישראל אשר חיים בנסים, אנו חיים רק בזכות התורה שיש כאן. רבבות יגעים בתורה מתוך הדחק ולנגד כל ה"דואגים" לעתיד שלנו מה יהיה? כולם יישארו בכוללים וכדומה...? יש לשנן שוב ושוב כי דרכנו היא להישאר דבוק בתורה. שאיפת כל ילד ובחור ואברך צריכה להיות לגדול לת"ח וגדול בתורה. על כך צריך להיות מושתת הבית. כשהאבא יושב ולומד בכולל הוא המלך בבית. ועל המשפחה לשמוח בו ולתמוך בו ולסייע לו להישאר על ברכי התורה.

 "שקר או טעות היא של אותם אלו שאומרים שהלימוד גם לאחר החתונה זו רק שיטת גדולי הליטאים. עיקר החסידות היא תורה. גם פעם היו חבורות או 'יושבים' אצל האדמו"רים, שישבו בבית המדרש. הבעל שם טוב לא בא למעט אלא לרבות שגם כשהאדם לא זכה להיות בבית המדרש וללמוד, יכול להיות ירא שמיים ולקיים מצות כהלכה, אך ודאי שעיקר שבעיקרים הוא לשאוף שיוכל להישאר ללמוד.

"גם כשהאברך לא מצליח לשבת ללמוד לעולם בכולל מסיבות פרנסה וכדו' יש לו לשמוח עם השנים שזכה לשבת בכולל. אינו דומה למי שיוצא לעסקיו אחרי כמה שנים טובות של יגיעה בתורה למי שכבר בגיל צעיר עוזב את היכלי התורה".

במהלך המעמד שנערך בקרית צאנז בנתניה תחת השם "ברית השבטים" ניתנו תעודות הוקרה לקבוצה של מעל 20 אברכים שסיימו להיבחן על כל הש"ס ועל ארבעת חלקי שו"ע.