אאא

אזרח ישראלי מצא את מותו בתאונת דרכים שאירעה במרס 2011 כשרכב על אופנוע בסמוך ליציאה מג'נין. ילדיו ואלמנתו הגישו כשנה לאחר מותו תביעה נגד חברת הביטוח של האופנוע "הפול" לקבלת פיצויים על נזקיו ועל נזקיהם כמי שנותרו ללא אב ובעל.

"הפול" לא התכחשה לאחריות אך העלתה טענה מעניינת, שלפיה מאחר שהתאונה אירעה באיו"ש היא מחויבת לשלם את הפיצוי בהתאם לחוק הפלסטיני, ולפיו הפיצוי נמוך יותר מזה שבחוק הישראלי. את ההפרש בין סכום הפיצוי שתשלם לבין סכום הפיצוי לפי החוק הישראלי, צריכה לטענתה לשלם קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

אלא שטענה זו נדחתה גם בבית משפט השלום וגם בבית המשפט המחוזי. שתי הערכאות קיבלו את טענת קרנית כי החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים רואה בתאונה של ישראלי באזור איו"ש כאילו אירעה בשטח ישראל ולכן חל עליה החוק הישראלי ולא "חוק המקום".

אך חברת הביטוח הסתמכה על הקבוע בפקודת ביטוח רכב מנועי, שקובעת כי תשלום פיצוי ביטוחי ייעשה בהתאם להוראות הדין החל במקום התאונה. החברה התעקשה כי ביחס בין החוק לפיצויים לבין פקודת הביטוח – ידה של האחרונה על העליונה, והגישה בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבית המשפט העליון.

כאילו נפגע בישראל

השופט צבי זילברטל שכתב את פסק הדין דן בבקשה כבערעור והחליט שדינו להידחות. השופט ציין כי "מגמת המחוקק, כפי שבא לידי ביטוי בתיקוני החקיקה שאותם יזם בעקבות הסכמי הביניים עם הרשות הפלסטינית, היתה, להשוות את מעמדו של נפגע ישראלי שניזוק בתאונת דרכים שאירעה באזור... למי שנפגע בתחום מדינת ישראל".

לדבריו, "התפקיד שיועד לקרנית... הוא להשלים את הפיצוי לנפגע ישראלי אם על האירוע לא חלה פוליסה של מבטח ישראל, שכן אמות המידה לחישוב פיצוי בגין נזקי גוף על-פי הדין החל באזור שונות ותקרת הפיצוי נמוכה מזו הנוהגת בישראל".

ההוראה שקיבעה את העקרון הזה בספר החוקים נמצאת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והיא למעשה יוצרת "פיקציה משפטית" לפיה תאונה שאירעה באיו"ש תיראה כאילו התרחשה בישראל. כלומר, יש לראות במקרה כזה של נפגע תאונת דרכים ישראלי בשטחי הרשות כמי שנפגע בשטחי ישראל. משכך, אין מקום להסתמך על הסעיף בפקודת הביטוח, שעוסק בתאונת דרכים באיו"ש, "ואין לגרוס, כטענת המבטחת, שסעיף זה חולש על משטר הפיצויים בסיטואציה הנדונה".  

השופט זילברטל הפנה למספר פסקי דין ודעות מלומדים המאששים פרשנות משפטית זו. לפני סיום השופט ציין כי התקשה להבין למה חברת הביטוח התעקשה לדון בסוגיה בשלוש ערכאות, אף שהחוק לגביה די ברור. על כן, הוא החליט לחייב אותה בהוצאות גבוהות של 20,000 שקל לקרנית ו-15,000 שקל לבני המשפחה התובעים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הצטרפו לפסק הדין והערעור של חברת הביטוח נדחה סופית.  

  • ב"כ חברת הביטוח (המבקשת): עו"ד עוזי לוי, עו"ד תום לוי
  • ב"כ קרנית והתובעים (המשיבים): עו"ד עומרי בדר, עו"ד אלון בלגה

עורכי דין תאונות דרכים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד יוסף גבאי עוסק ב- דיני נזיקין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.