הפתק האחרון

סליקא לך מסכת מכות / בן ציון נורדמן

אחר מיטתו של איש האלוקים, אוהב הבריות ומקרבן לתורה, מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל. מה רמז הרב בפתק שכתב בשעותיו האחרונות על סיומה של מסכת מכות (חרדים)

בן ציון נורדמן | כיכר השבת |
(צילום: באדיבות המצלם)

בשעותיו האחרונות עלי אדמות רשם מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, שורות ספורות לבחור התלמיד שהיה לצד מיטתו: "לעיין היטב בעמוד האחרון של מסכת מכות ולעשות הדרן". ושוב אחר כך כתב פתק נוסף ואחרון: "וזו עת צרה גדולה, ניחמתני, שועל יוצא – בוכים ורבי עקיבא משחק?".

מה בעצם רמז כאן הגאון הגדול, אוהב הבריות ומקרבן לתורה, רגעים לפני עלותו השמימה בסערה?!

בעשה קשה זו פתחתי את הגמרא במסכת מכות והתבוננתי בדברי חז"ל, ויהיו הדברים נר וזכרון לעילוי נשמתו הטהורה של מי שקידש שם שמים בהליכותיו והאהיב את השכינה על הבריות.

הפתק האחרון

חכמינו זכרונם לברכה מספרים לנו בסוף מסכת מכות: "פעם אחת היו עולין לירושלים... כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה, אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו... תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה באוריה כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש... בזכריה כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם... עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו".

לכאורה הדברים טעונים ביאור, והלוא הצדק עמם. כרגע המקום שומם, שועלים הילכו בו, שלא יבכו? ואיך באמת התנחמו חכמים בדבריו של רבי עקיבא אודות הנחמה העתידה?

אמנם, רבי עקיבא חידש חידוש גדול: נכון עכשיו הזמן קשה, נכון שאנחנו בגלות, נכון ששועלים הולכים כאן, אבל הנחמה שתגיע תיכף, היא בזכות האמונה והשמחה דייקא עתה בזמן הקשה. כשאנו שמחים כשטוב לנו אין זה רבותא, כל הגדולה והמעלה היא לשמוח ולהאמין עוד כשקשה ולא הולך לנו כשביעות רצוננו.

הנה אמרו חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה". כולם מקשים, למה משנכנס אדר והלוא השמחה היא רק מי"ד באדר שאז נצחו את המן? בראש חודש אדר מצבם של בני ישראל בפרס היה קשה מנשוא, נידונים למוות, ומה שייך לשמוח כבר בא' באדר.

הקושיא מתעצמת גם בחג הבא עלינו לטובה, ימי הפסח. בני ישראל חגגו את חג הפסח הראשון, כשהדם ניגר עלהמשקוף, כשפרעה בפיג'מה אבל עדיין נם את שנתו ...ואין הם יודעים מה וכיצד תיראה גאולתם. בשיא הבלבול והטומאה, כשאין בית אשר אין שם מת, בעומק השאול והגלות היהודים כבר חוגגים גאולה. אתמהה.

והדברים מתבהרים יחדיו: לאחר נס פורים בוודאי שכולם שמחים, לאחר יציאת מצרים בוודאי שכולם חוגגים. זו לא רבותא. עבדות בני ישראל היא לחגוג ולשמוח, להאמין ולקוות, דווקא מתוך הגלות, כי יש קרן אור של גאולה מאחורי הדלת. האמונה הזו היא שתביא את הישועה.

זה מה שחידש רבי עקיבא, אתם בוכים? קשה לכם לראות שועל יוצא מבית קדשי הקדשים? זה הזמן להאמין שהישועה שלנו קרובה. ודווקא עכשיו לשמוח בגאולה העתידה שבוודאי תחוש להגיע בזכות האמונה בה.

והסכימו החכמים , נחמה כפולה "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו"

עקיבא נחמתנו -עכשיו

עקיבא נחמתנו.. כשיבוא הגאולה

וזה היה רבי יענק'ב. כשכולם בכו והצטערו הוא כבר ראה את הישועה. כשכולם סביב מיטתו מצטערים על הצדיק שעוזב את העולם הוא כבר ראה את חיי הנצח ועולם הבא: "אתם בוכים ורבי עקיבא משחק".

כך הוא פעל ישועות. כך הבטיח לאנשים זרע של קיימא ובריאות. כשתשמחו עכשיו מתוך הצרה ותאמינו בישועה - היא בוא תבוא.

זו צוואתו לדורות של איש האלוקים: שימחו בעת צרה, האמינו ותקוו לה' והוא יושיע אתכם. זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל.

סליקא לך מסכת מכות.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר