אאא

השאלה הופנתה לבית המשפט על ידי אם גרושה לילדה כבת 8, לאחר שהעובדת הסוציאלית נענתה לבקשת האב והאריכה את הסדרי הלינה של הילדה כשהיא אצלו.  

מדובר בהורים שבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קבע להם משמורת משותפת והסדרי ראייה בהתאם, ובמסגרת פסק הדין העניק לעובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה את הסמכות לשנות את ההסדרים "מעת לעת לפי הצורך" למשך שנתיים.

זמן מה לאחר מכן, נענתה העובדת הסוציאלית לבקשת האב ושינתה את ההסדרים לבקשתו, כך שהילדה תלון אצלו בסופי השבוע עד יום ראשון, במקום לחזור לאמה במוצ"ש.

בערעור שהגישה האם בשנה שעברה היא טענה כי בית המשפט העניק לעובדת הסוציאלית סמכות רחבה יתר על המידה וזו טעות, כי לא ייתכן שהיא תשנה הסדרי ראייה שנפסקו על ידי בית משפט. אלא שבית המשפט המחוזי דחה את ערעורה.

האם החליטה להילחם שוב וביקשה מבית המשפט העליון לאפשר לה לערער. האב התנגד כמובן. בין היתר הוא ציין כי מאחר שהסדרי ראייה ומשמורת הם מטבעם דינמיים ונתונים לשינוי, יש צורך באדם מקצועי שיאפשר את השינוי מתוך דאגה לטובת הילדה וכדי למנוע חיכוכים בין ההורים.  

נימוק בכתב

השופט אליקים רובינשטיין החליט אמנם לדון בבקשה של האם, שהעלתה סוגיה עקרונית בנוגע לאפשרות להאציל סמכויות מבית המשפט לעובדת הסוציאליות, אולם הסכים עם טענת האב כי מאחר שהאם לא ביקשה סעד קונקרטי – לא ניתן לקבל את ערעורה ברמה המשפטית.

בהיבט של הסמכות, השופט סבר כי חוק הכשרות והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט להטיל על עובדת סוציאליות סמכויות כאלה ואחרות בנוגע לענייני המשמורת, ולטעמו מדובר ב"כלי הגיוני כשלעצמו, נוכח קרבת העובדות הסוציאליות על בסיס שוטף למשפחה". כמו כן הוא ציין כי זה יכול להיות פתרון יעיל ומהיר שמחליף פנייה מייגעת לבית המשפט.

עם זאת, השופט הדגיש כי על בית משפט שמחליט להאציל סמכות כזו לגורם מקצועי לפרט את הסדרי הראייה בצורה ברורה ולתחום את אפשרויות הפעולה הנתונות בידי אותו גורם, כולל מבחינת זמנים. כאשר מי מההורים רוצה בשינוי לטווח הארוך, הבהיר השופט, יש להותיר את תפקיד ההכרעה בידי בית המשפט.

השופט הוסיף כי הבעיה במקרה הזה התעוררה משום שלא ניתנו לעובדת הסוציאלית הנחיות פרטניות לשימוש בסמכותה. בעיה נוספת היא שהעובדת הסוציאלית לא נימקה את החלטתה לשינוי הסדרי הראייה. השופט כתב בהקשר זה כי "משניתנה הסמכות לעובדת הסוציאליות כבענייננו, עליה לנמק החלטותיה בכתב, ולוא בקצרה, כך שבמידת הצורך – אם יבקש זאת אחד הצדדים – יוכל בית המשפט לדון בהחלטתה ובהשגות הצדדים עליה".

אולם בסופו של דבר, כאמור, השופט דחה את הבקשה לגופו של עניין, גם משום שהמבקשת לא ביקשה סעד קונקרטי וגם מאחר שבפועל מזה תקופה ארוכה מתקיימים הסדרי הראייה החדשים והמבקשת גם אינה מתנגדת להם. כלומר, המבקשת העלתה סוגיה תיאורטית מעניינת, אך לא ניתן לפסוק בה ברמה המשפטית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר הסכימו עם קביעותיו של המשנה לנשיאה. לא נפסקו הוצאות.

  • ב"כ המבקשת: עו"ד ריקי פרידמן, עו"ד סיגל פלד
  • ב"כ המשיב: עו"ד עמרי דרור

עורכי דין משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד שלומי נעמן עוסק ב- דיני משפחה 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.