אאא

הכול החל כשארכאולוג מצרי ומומחה לכתב חרטומים מצא באתר חפירות ליד קהיר את יומנו האישי של עמיאסף, ילד עברי שחי בתקופת שעבוד מצרים. עמיאסף עצמו - כך הוא מספר ביומנו - משועבד לנער מצרי בן גילו הלומד בבית הספר לחרטומים מתחילים ע"ש רעמסס השבעה-עשר. עמיאסף חייב לעשות במקום הנער המצרי את שיעורי הבית ואפילו את העונשים שהוא חוטף מהחרטומוִרים, הלא הם החרטומים-המורים.

מכאן העלילה רק הולכת ומסתבכת, כאשר היא עוברת לאורך ציר הזמן דרך עשר המכות. הקורא שוקע לתוך העולם של מצרים העתיקה, וחווה באופן ישיר ובגוף ראשון את תחושת המצוקה הנוראה של השעבוד של עמיאסף, חבריו ובני משפחתו, ולאחר מכן את תהליך השחרור והגאולה לאורך מכות מצרים, עד ליציאה ממצרים.

"בחג הפסח אנו מעבירים את אמונת ישראל לדור הבא באמצעות הסיפור," אומר חיים גרינבוים. "הסיפור הוא כלי להעברת חוויות ומסרי עומק. הסיפור נוגע ישר לעמקי הנפש והקורא עובר בעצמו את החוויות העזות המתוארות בין השורות."

"לא, זה לא קומיקס," אומר גרינבוים בחיוך. "יש לי את כל הכבוד לספרות הקומיקס, אבל עדיין אין תחליף לסיפור טוב שמתאר את ההתרחשויות באמצעות עושר של מילים ומשפטים." 

רוצים דוגמא? בבקשה. הנה דף אחד מיומנו של עמיאסף:

יוֹמָנִי הַיָּקָר,

עַכְשָׁו כְּבָר אַחֲרֵי חֲצוֹת הַלַּיִל. כָּל הַבַּיִת יָשֵׁן וַאֲנִי מְנַסֶּה לִכְתֹּב קְצָת אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי עָיֵף וְרָצוּץ מִיּוֹם הַשִּׁעְבּוּד שֶׁעָבַר עָלַי. הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי פְּצוּעוֹת מִמַּכָּה שֶׁח'וֹפּוּ נָתַן לִי, וְעָטַפְתִּי אוֹתָן בְּעָלִים שֶׁל צֶמַח מַרְפֵּא שֶׁאִמָּא נָתְנָה לִי. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהַדָּם לֹא יְטַפְטֵף וִילַכְלֵךְ אֶת הַפַּפִּירוּס.

אָז אֶתְמוֹל הָיִינוּ, גְּאַלְיָה וַאֲנִי, בַּבַּיִת שֶׁל קָאמוֹס, הָעֶבֶד הָאַכְזָרִי מֵאַרְמוֹן פַּרְעֹה. אִשְׁתּוֹ שֶׁל קָאמוֹס הִיא לֹא מִצְרִית אֶלָּא יִשְׁמְעֵאלִית, וּשְׁנֵי הַבָּנִים שֶׁלּוֹ, ח'וֹפּוּ וְנַעַרְמֶר, הֵם פִּרְאֵי אָדָם וּרְשָׁעִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאַבָּא שֶׁלָּהֶם... אֶתְמוֹל כָּתַבְתִּי שֶׁהוּא שִׁעְבֵּד פַּעַם אֶת אַבָּא שֶׁלִּי אַחֲרֵי שֶׁהוּא פָּגַשׁ אוֹתוֹ בָּרְחוֹב, אֲבָל בְּזֶה הָעֵסֶק לֹא נִגְמַר; לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ קָאמוֹס לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ עִם שְׁלוֹשָׁה כְּלָבִים עֲנָקִיִּים, וְהוֹדִיעַ לְאַבָּא שֶׁלִּי שֶׁמֵּעַכְשָׁו עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ הוּא הָעֶבֶד הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ כִּי הַשִּׁפְחָה הַכּוּשִׁית עוֹד לֹא בְּרִיאָה.

הָיְתָה לְאַבָּא שֶׁלִּי בְּרֵרָה? הוּא מִהֵר לָקוּם וּלְהִתְיַצֵּב לְצַד קָאמוֹס, אֲבָל אָז הָעֵינַיִם הַשְּׁחֹרוֹת וְהַמְּרֻשָּׁעוֹת שֶׁל קָאמוֹס הִבִּיטוּ עָלַי וְעַל גְּאַלְיָה. "אוֹהוֹ, אֲנִי רוֹאֶה פֹּה עוֹד שְׁנֵי עַבְדּוֹנִים מְלֻכְלָכִים," הוּא אָמַר בְּקוֹל נִבְזִי.

אִמָּא שֶׁלִּי מִהֲרָה לְחַבֵּק אוֹתָנוּ וְהִתְחַנְּנָה בְּפָנָיו: "עֲזֹב אוֹתָם, הֵם עוֹד קְטַנִּים!" אֲבָל קָאמוֹס הָאָרוּר הַזֶּה נָתַן אוֹת לַכְּלָבִים שֶׁלּוֹ, וְהֵם הִתְנַפְּלוּ עַל אִמָּא שֶׁלִּי וְכִמְעַט נָשְׁכוּ אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁהִיא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ.

שְׁלָשְׁתֵּנוּ הָלַכְנוּ אַחֲרֵי קָאמוֹס לְבֵיתוֹ. אַבָּא כָּל הַזְּמַן נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶט לֶאֱלֹקִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲנִי נִסִּיתִי לִהְיוֹת גִּבּוֹר וְחָשַׁקְתִּי אֶת שִׁנַּי, אֲבָל גְּאַלְיָה הָלַךְ וּבָכָה כָּל הַדֶּרֶךְ. מִי יוֹדֵעַ מָה קָאמוֹס זוֹמֵם לְעוֹלֵל לָנוּ? הַאִם נִרְאֶה עוֹד אֶת בֵּית הוֹרֵינוּ אוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִזְרֹק אוֹתָנוּ לִבְרֵכַת הַתַּנִּינִים הַמֻּרְעָבִים שֶׁלּוֹ?

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. השנה המשימה הזו תהיה קלה ומהנה, עם מותחן הנוער החדש של הסופר חיים גרינבוים - "בחצי הלילה".