אאא

סאגת התאגיד הגיעה לאיזושהי עמדת סיום ביניים, ונראה כי הבחירות לא תתקיימנה בחודשים הקרובים. עם זאת, המועד הרשמי לבחירות הבאות הוא חשון תש"פ (נובמבר 2019), וזה לא רחוק. המפלגות כבר מתחילות להתכונן, וכנראה שגם עמותות וממשלות זרות מתכוננות להתערב, כדרכן מימים ימימה, כך שכעת זה הזמן לחשוב ברצינות על המערכת הפוליטית, ולהתחיל לחשוב על הבריתות האידאולוגיות. ובמקרה של המפלגות החרדיות זה לא קל.

בפוליטיקה חייבים בני ברית. אין מפלגה שבאפשרותה להקים ממשלה לבדה, ולפיכך אין להן למפלגות אלא לחפש שותפות לדרך אשר מספר המנדטים של כולן יחד יהווה רוב בכנסת. אגב, זה נכון לא רק למפלגות, אלא גם למדינות ולמעצמות. כולן צריכות בעלי ברית, אין מדינה אשר מתנהלת לגמרי לבדה, ואף המעצמות זקוקות לבעלי ברית. נכון כלל זה במיקרו ובמקרו, אך הוא לא פשוט ליישום. הסכמים ובריתות בין בעלי דעות שונות זה לא פיקניק.

בריתות מחייבות פשרות וויתורים, שהרי בין המפלגות ישנם הבדלים אידאולוגיים (שהרי אילו לא היו, אזי היו מתאחדים למפלגה אחת). פשרות, אינן אידאל, הן מעקרות עוקצן של הרבה אג'נדות, אך בלעדיהן לא תיתכן מדיניות מעשית. כדי לבנות בריתות חזקות ואפקטיביות, נכון להתחיל להניח את יסודותיהן זמן רב מראש.

חשוב לזהות את בעלי הברית הפוטנציאליים, ולחזק את הקשרים אתם. חשוב לא לטפס על עצים אידאולוגיים גבוהים מידי אשר יהיה קשה לשותפים הפוטנציאליים להתפשר עליהם, וחשוב גם להבהיר לפוטנציאליים על אילו עצים לא כדאי להם לטפס כדי לא להיקלע למבוכה ציבורית במקרה של פשרה. אלו לא דברים שנבנים ביום אחד.

במקרה של המפלגות החרדיות, יחסית קל לזהות מי לא באים בחשבון, ומי בעלי הברית היותר נכונים. אפשר לראות כי למרות הפערים האידאולוגיים הלא פשוטים מפלגת הבית היהודי קרובה לחרדים, ויש עמה גם ניסיון חיובי מהקדנציה האחרונה. בנושאי שמירת הצביון היהודי, שמירת ארץ ישראל, ריסון האקטיביזם השיפוטי של בג"צ ועוד, המפלגות שיתפו פעולה באופן הדוק, והתוצאות ניכרות במדיניות הממשלה. נושאים שאין בהם הסכמה מתקיימת בהם פשרה יעילה. 

קל גם לזהות כי יאיר לפיד ומפלגתו אינם בני שיח עם המפלגות החרדיות, אמנם הרטוריקה האנטי חרדית הננקטת על ידי יאיר לפיד עצמו חריפה היום הרבה פחות, אך רטוריקה מרוסנת לא מעידה על שינוי מהותי. הוא כנראה הבין שלשנאת חרדים יש פוטנציאל אלקטורלי מוגבל, אז הוא שינה את אופן התבטאותו, אך אין זה שינוי ממדיניותו. מצע יש עתיד נשאר כשהיה, ואם היא תחזור לעמדת השפעה רדיפת החרדים תחזור במלא עוזה. בלא דיבורים הם רוצים לקדם מעשים. שר הבריאות יעקב ליצמן צודק במדיניותו הפוליטית, כאשר הוא מחרים את יש עתיד ואת העומד בראשה, כדי לשדר למערכת הפוליטית שלא יהיה שום שיתוף פעולה עם מי שרדף חרדים ומעוניין לחזור לעשות זאת.

עם מפלגות השמאל – הקיצוני יותר והקיצוני פחות – בלתי אפשרי לחרדים יהיה לקיים ברית פוליטית, ואפשר ללמוד זאת גם מן הניסיון וגם מן הסברה. בכל קואליציות השמאל שהמפלגות החרדיות לקחו חלק, זה הסתיים ברדיפת הדת, בהעצמת בג"צ, בפגיעה בארץ ישראל, ובסיכון חיי יהודים בתהליכים מדיניים מפוקפקים. בסיס תפיסת העולם השמאלית היא אנטי דתית בהגדרה, הוא דוגלת ברדיקליות ובפירוק המסגרות – פירוק מסגרת המשפחה, פירוק מסגרת הלאום ופירוק מסגרת הדת. יש ניגודיות ערכית חריפה בין תפיסת העולם החרדית לתפיסה השמאלית, ופשרה בין השקפות אלה נגמרה תמיד בצורה שלילית. שנאת הדת בשמאל חזקה יותר מכל אילוץ פוליטי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

דבר נוסף חשוב לזכור, גם עם המפלגות עמן החרדים יכולים לקיים ברית פוליטית, גם להן יש אפשרות לקיים בריתות חלופיות, הן לא מונחות בכיסנו. בכנסת הקודמת, הבית היהודי מצאו מכנה משותף עם יאיר לפיד, וישבו אתו בקואליציה. זו לא הייתה הצלחה גדולה, אבל חזקה על יאיר לפיד שינסה לשחזר זאת. אי לכך, אל לנו להיות שאננים, ועלינו להקדים מאמץ ולמנוע חיבור שכזה. אפשר גם ללמוד מניסיון העבר, נפתלי בנט כרת "ברית אחים" עם לפיד רק אחרי שכשל בניסיונו לכרות ברית עם החרדים. לפיכך, ראוי להקדים ולמנוע את הבעיה מבעוד מועד.

מפלגתו של משה כחלון וגם של ליברמן נמצאות במקום "פרווה" מבחינת המפלגות החרדיות, ולכן ראוי להתאמץ ולגבש יחד אתן גוש גדול וחזק של אינטרסים משותפים. כל מקום בו משאירים וואקום, הצד השני ינסה לחזק עמדות.

האסטרטגיה העיקרית כעת צריכה להיות שימור הקיים, לא ניסיון להשיג יותר. מבחינות רבות, המפלגות החרדיות הגיעו לפסגת ההישגים האפשרית, מחקו את כל גזירות לפיד, מנעו את גזירת הגיוס, והצליחו לשריין ולשמור על מעמד לימוד התורה. ניסיון להשיג יותר מכך, זו כבר תהיה התגרות בתקשורת העויינת, אשר תהווה מתנה דה פקטו ליאיר לפיד. עבור שונאי החרדים, חרדים שמצליחים יותר מידי זה משהו שאפשר להתגולל עליו בתקשורת ולקושש מנדטים. לכן, כדאי יהיה להתנהל בזהירות, ולנסות לשמר את המצב הקיים לקדנציות הבאות.  

עלינו להיערך לבחירות כבר מהיום, ולהגיע אליהן עם בריתות פוליטיות מגובשות וחזקות. הכוח החרדי בכנסת הוא לא גדול אחרי הכל (ש"ס ויהדות התורה יחדיו הן פחות מ-11%), והוא יבוא לידי ביטוי יעיל רק כאשר הוא יגיע כגוש קואליציוני גדול וחזק יחד עם מפלגות נוספות. ככל שנקדים ונגבש פשרות פוליטיות יחד עם ערכים משותפים קיימים, אפשר יהיה למקסם את הכוח האלקטורלי של הגוש כולו, ולהביא להישגים פוליטיים גדולים יותר.

פורסם בעיתון "כל ישראל" של רשת קו עיתונות.