אאא

שירותי מסרים מידיים רבים נמצאים כיום בעיצומם של מהלכים לבסס מודל עסקי מוצלח ורווחי. לא אצל כולם זה הולך חלק. המודל של ווטסאפ מסרב להתממש, חרף הבטחות ודיווחים מרובים. סנאפצ'ט, שהמודל שלה מבוסס על שילוב פרסומות ותוכן ממומן בסטוריז, שמאפשרים שיתוף עם חברים של תמונה או סרטון עם כותרת ושרבוטים למשך 24 שעות, מראה סימני אי־יציבות ומצוי תחת איום משירותים מתחרים.

אולם עבור פייסבוק מסנג'ר, נראה היה שהתמונה ברורה: ב־2015, שנה לאחר שניהול השירות הועבר לידיו של נשיא פייפאל לשעבר דיוויד מרקוס, הושקה במסנג'ר היכולת להעביר כסף בין משתמשיו. השבוע הרחיבה החברה את היכולת עם הוספת האפשרות לבצע תשלומים קבוצתיים, שבה כל משתמש משלם את חלקו ברכישה (היכולת זמינה בינתיים רק בדסקטופ ובאנדרואיד).

אך תשלומים מעולם לא היו מרכיב מרכזי במודל העסקי של מסנג'ר ושל פייסבוק בכלל. שנת השיא של הכנסות החברה משירותי תשלומים היתה 2014, אז עמדו על 974 מיליון דולר והיוו 7.8% מהכנסות החברה ומאז הן רק יורדות. כשל שוק? ייתכן. לא תהיה זו הפעם הראשונה ששירות מדיה חברתית נכשל בהשקת סחר מקוון או שירות תשלומים מצליח. אמנם Line היפנית ו־WeChat הסינית רושמות הכנסות מרשימות מאוד משירותי תשלומים שונים ומסחר מקוון, אבל הן פונות לקהלים שונים עם רצונות אחרים ומגיעות מתרבות ארגונית שונה לחלוטין. לעומתן טוויטר הרגה בתחילת השנה את כפתור ה־Buy, ושירות Snapcash של סנאפצ'ט, שהושק ב-2014, מעולם לא התרומם.

ייתכן שהעבר הבעייתי של תכונות התשלום הן הסיבה שפייסבוק אפילו לא מנסה להפוך אותן למודל העסקי של מסנג'ר. בסופו של דבר פייסבוק אינה חברת תשלומים. "הדבר המסורתי שאנחנו עושים, וזה היה עסק די טוב בעבורנו, הוא פרסום. אז נמשיך להתמקד בזה", אמר מרקוס בראיון לאתר recode. על כן פרסומות במסנג'ר, שרק בינואר השנה החלה החברה לשלב באפליקציה, הן המודל העסקי של החברה לשירות המסרים הזה. פשוט כי היא יודעת טוב מאוד איך להציג למשתמשים פרסומות רלוונטיות ואיך למקסם מהן הכנסות. תשלומים היו ועודם חלק ממסנג'ר אבל בעבור פייסבוק זה רק פיתיון כדי לחשוף אותם משתמשים לפרסומות, לא יותר.