אאא

עם סיום המנדט הבריטי על עיראק בשנת 1932 מלך בעיראק פייסל הראשון ושנה לאחר מכן בעקבות מותו הומלך המלך גאזי שנהרג בשנת 1939. לאחר מותו הומלך פייסל השני והוא בן חמש בלבד כשאת סמכויותיו נטל יורש עצר. תקופה זו הייתה רבת תהפוכות בעיראק והתאפיינה בכך שמעצמות רבות טמנו את ידן בפוליטיקה המקומית ובכך לקנות שליטה מסויימת בעיראק העצמאית.

בין המעצמות שהשפיעו על הפוליטיקה בעיראק הייתה גרמניה הנאצית ונציגה השגריר בבגדד פריץ גרובה שנהג להזמין פוליטיקאים, אנשי צבא ואליטה לגרמניה שם הם התוודעו לאידיאולוגיה הנאצית. במקביל לפעולות אלו רכשה השגרירות עיתונים וכלי תקשורת נוספים בהם היא הפיצה ארס אנטישימי, את תורת הגזע ואת ספרו של היטלר "מיין קאמפ" בתרגום לערבית.

אם היה נדמה שהשגרירות הגרמנית תיעצר אך ורק באנטישמיות טעה ואכן בשנת 1935 הוקם במימון גרמני ובהפעלה של בכירים מקומיים בבגדד מועדון אל מות'נא ששימש כמועדון ערבי נאצי. בהמשך הקים המועדון את תנועת הנוער "אל פֻתֻוַה" - תנועת נוער אחות לתנועת הנוער הגרמנית ה"היטלר יונגד". התנועה נתמכה על ידי גורמים רשמיים ולאחר תקופה קיבלה תנועה זו סמכויות שיטור.

תנועות ערביות נאציות אלו ניצלו את שנות המרד הערבי (1936 - 1939) בפלסטינה - ארץ ישראל ופתחו בסדרת התקפות על יהודי עיראק בכלל ויהודי בגדד בפרט. בשיאם כללו האירועים מספר מקרי רצח, השלכת מטעני חבלה למרכזים יהודיים, סגירת העיתונים היהודיים, פיטורי עובדים יהודים ממוסדות ממשלתיים וצמצום החינוך ליהודים.

שנת 1939 היתה שנת מפנה במצבם של יהודי עיראק - המופתי הירושלמי נאצי חאג' אמין אל חוסייני הגיע לבגדד והסית ללא הפסקה בהפגנות וכרוזים שהופצו בכל רחבי עיראק. תחת איומים ובהשפעת המופתי הוכרח חכם ששון ח'דורי לחתום על קול קורא לתמיכה במאבק מזויין של ערביי ארץ ישראל כשלאחר מכן נסחטו הרבנים לגבות כספים מהקהילה לטובת המאבק הערבי ביהודי הארץ.

אט אט הפכו חיי היהודים בעיראק לגיהנום - חנויותיהם סומנו ב"חמסה" אדומה ואת הרחובות הציפו כרזות להרוג את החיידקים.

עם כניסת הבריטים לעיראק וכיבושם את פאתי בגדד בערב חג השבועות שנת תש"א ניצלו הערבים הנאצים את ההזדמנות האחרונה שנותרה להם וכך בחג השבועות ו' בסיוון וז' בסיוון תש"א ערכו פוגרום ביהודי בגדד. בפוגרום שנקרא "הפרהוד" ביצעו הערבים בבגדד מאות מעשים חמורים בנשים וילדות ורצחו כמאה ושמונים יהודים. בפרעות נפצעו 2118 יהודים ו 242 ילדים הפכו ליתומים. בפרעות נבזזו גם חמישים וחמישה אלף בני אדם ובינהם עסקים רבים.

אירועים אלו היוו את הגורם להתפתות המחתרות היהודיות בעיראק עד לחיסולה של גולת בבל ועלייתה לארץ ישראל כשהיא כמעט חסרת כל כעשר שנים מאוחר יותר במבצע עזרא ונחמיה.

  • אני ארעד ואתחלחל / מנשה בן סלימאן מנשה מעתוק שהרבאני (עיראק בשנות השואה) 

אני ארעד ואתחלחל / ובקרבי יבער אש גחל / כי האלמאן קם כשחל / וכתנין לבָלענו

בשנת הת"ש תשש כוחי / ומצרות קצרה רוחי / כי הן מדחי אל דחי / בכף קלע קלענו

גדע קרן עם נאמן / ועשה בם כשוד שלמן / אלמאן הרשע כהמן / אכלנו הממנו

דת נתן היתלר צוררי / הכופר והאכזרי / כל הנקרא בשם עברי / את זכרו מחה אמחנו

הרג חכמים ונבונים / וישרים ונאמנים / והכני אם על בנים / שפך כמים דמינו

ויצא הוא למלחמה / וכבש מלכי אדמה / ורדף באף ובחמה / אותנו להשמידנו

זחלתי מאוד ואירא / ונשמה בי לא נותרה / כי חצי אפו בי ירה / מטרה לחץ שמנו

חרף וגדף לבלי חוק / ובעמי ונתנם לצחוק / וה' עמד מרחוק / נקרא ולא יעננו

טפלו עלי שקר זדים / וחמס בי הם מעידים / כי אין אמון ביהודים / ולבוגדים חשבונו

יחד כולם חברו חבר / מכל פינה מכל עבר / הוסיפו שבר על שבר / ובכחש הם סבבונו

כמה אלפים מלחצם / בחרו מחנק לנפשם / כי נפלו בפח מוקשם / על זאת דאבה נפשנו

לקחו מהם את ממונם / וכל קנינם והונם / וגדל מאוד יגונם / כי גז חיש עף ואיננו

מאוד נסו ליערים / אבות ובנים והורים / והיו כולם פגרים / לחייתו ארץ נתנו

נהי אעורר וקינה / ואזעק ברוב מגנה / עד אנה אלי עד אנה / תסתיר פניך ממנו

ספדו עמי והילילו / ואת קינתכם הגדילו / ועליהם התאבלו / וקראו לצור ישענו

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

עד מתי אל יחרף צר / ואומר כי ידך תקצר / להושיע מן המצר / חרפה זו שברה לבנו

פדה עם אסור בזיקים / והמה ברוב מצוקים / ובכל זאת הם מחזיקים / בתורתך אלוהינו

צועקים בוער וערב / הלא נטו צללי ערב / ואנחנו עוד בקרב / הגויים ולא נושענו

קדוש אל מלא רחמים / נא הפר כעס וזעמים / ואם גברו האשמים / סלח נא לנו אבינו

רחם עמך הנרדפים / וברעב הם עטופים / ובצמא מתעלפים / אומרים מי מים ישקנו

שעו מני ואמרר / מתגרת יד צר הצורר / ואקונן ואעורר / לבכי את לב אחינו

תוחלתי אהה נכזבה / ואני אנה אני בא / ויבער בי אש להבה / כי גדול כים שברנו.