אלפי חסידים לצד תושבים מקומיים השתתפו בל"ג בעומר האחרון בטיש שערך כ"ק האדמו"ר מבעלזא בלונדון לרגל הביקור ההיסטורי בממלכה האנגלית.
יממה לאחר מכן השתתפו אלפים במעמד חנוכת הבית לבניין התלמוד תורה של הקהילה, טקס חגיגי ומפואר בו השתתפו רבנים עסקנים וראשי קהילות מכל החוגים והעדות בקהילה החרדית המקומית.
"כיכר השבת" מגיש את דבריו הנרגשים של הרבי שדיבר על הצורך באחדות:
בתחילת דבריו הרחיב האדמו"ר אודות מיתת תלמידי רבי עקיבא שמתו בימי הספירה עד יום ל"ג בעומר בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה, ומיום ל"ג בעומר העמידו תורה כהכנה הראויה לקבלת התורה, לימוד התורה מביא לאחדות ולאהבה וריעות, וכל זה כשלומדים בענווה ובשפלות הרוח, את הרבי ואת החבר והתלמיד, וכל זה מביא לאהבה וריעות. תלמידי רבי עקיבא למרות שלמדו ביחד אבל לא כיבדו אחד את הזולת, ולא שמעו מה יש לשני לומר, כל אחד אמר סברה והשני הפריך זאת, ובגלל זה יצא העונש הגדול, מזה צריכים ללמוד לעשות ההיפך ולחיות באהבה וריעות וללמוד בענווה ובשפלות הרוח, ולקבל מה שהשני אומר ואזי זוכים להשפעות מן השמים ולחיים ארוכים וטובים.
כן אנו מוציאים בקבלת התורה שהיה כאיש אחד ובלב אחד וכו', 'אחדות הינו סגולה לקבל התורה ומחלוקת הינו סגולה לאבד את התורה'. והמשיך מרן אדמו"ר שליט"א לבאר את הפסוק בשיר השירים 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגו' ביום חתנתו וביום שמחת לבו', שהכוונה על מתן התורה, וברש"י, "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה", "שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אלעזר ברבי יוסי, אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו, משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר, לא זז מחבבה עד שקראה בתי... לא זז מחבבה עד שקראה אחותי... לא זז מחבבה עד שקראה אמי... עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו וגו', ומסיים המדרש (מדרש חזית מובא ברמב"ן פרשת חיי שרה כד, א עיי"ש) שרבי שמעון בר יוחאי אמר, 'אילו לא באתי לעולם אלא בשביל לשמוע דבר זה די', צריכים להבין מה שמע פה רבי שמעון בר יוחאי, רשב"י שמע שדייקא בקבלת התורה כשהיה 'כאיש אחד בלב אחד', ובני ישראל קיבלו עול מלכות שמים ועול תורה, כן היה בעת הקמת המשכן, אזי זכו בני ישראל להיות בבחינת אמו, שהקב"ה קרא להם אמו, זה כבר חידוש, להראות על גדלותו של האחדות, ומה שזוכים ע"י זה, ע"י האחדות זוכים לקבלת התורה, ועל זה אמר רשב"י אלמלא לא באתי לעולם רק בשביל זה די.
אנו בני ישראל אנחנו בבחינת 'כי אתם המעט', ערליכע אידן שומרי תורה ומצוות, אנחנו המעט מן המעט, וצריכים לדעת שבכדי שקיום התורה תהיה בשלימות מדור לדור ושלא יינזקו ח"ו, צריכים ללמוד אחד מהשני ולחיות באחדות, ישיבה אחת עם הישיבה השניה, ביהמ"ד אחד עם השניה, חסידות אחת עם החסידות האחרת, כל אחד חשוב, וכל אחד קרוב לרבוש"ע, הקב"ה מקבל תענוג ונחת מכל יהודי, ומכל קבוצה של יהודים, ואין זה הבדל ממי, מתפללים ביחד, יושבים בליל שבת ביחד, כן בסעודה שלישית ומלווה מלכה, הכל טוב והכל כשר, צריכים לחיות ביחד ובצוותא 'כאיש אחד ובלב אחד'.
לסיום הדא"ח איחל האדמו"ר מברכות קדשו: השי"ת יעזור שנזכה לעבוד את השי"ת ביראה באהבה ובשמחה, ושנתכונן לקבלת התורה כראוי, שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, שנזכה כולנו כל בני ישראל לבנים ובנים בנים עוסקים בתורה ובמצוות, כל החסדים כל הרחמים וכל הנחת.
